ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בתי משפט יוצאים נגד הליך זימון מבקשי המקלט מאפריקה למתקן חולות

תאריך: 20.2.14 מקור: הארץ, אילן ליאור

ביקורת בבתי המשפט על זימונים של מבקשי מקלט מאפריקה למתקן השהייה חולות. באחרונה ביטלו שופטים כמה הוראות שהייה במתקן חולות והקפיאו זימונים אחרים עד לדיון בעתירות נגדם. באחדים מהמקרים הצביע בית המשפט על פגמים מהותיים בהליך הזימון לחולות.

בין השאר מתחו שופטים ביקורת על היעדר שימוע הוגן למבקשי המקלט טרם שלילת חירותם ועל אי עמידה של המדינה בחובה להפעיל שיקול דעת ולבחון את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהם. באחת העתירות השיבה המדינה כי אינה רואה צורך בקיום שימוע למבקש מקלט המקבל הוראה להתייצב בחולות שכן אין פגיעה בזכויותיו. בארגוני זכויות האדם אומרים כי רצף החלטות בתי המשפט מעמיד בספק את תוקפן של כל הוראות השהייה בחולות, שכן בכולן נפלו פגמים דומים.

באחד המקרים, ביטל באחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוראת שהייה של אזרח סודאן במתקן חולות ומתח ביקורת על הפרת זכויותיו. האיש, בן 29, נכנס לישראל ביוני 2012, ונכלא בסהרונים מתוקף התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות, שנכנס אז לתוקף. בפברואר 2013 ביקש האיש מקלט מדיני בישראל, ונימק כי הוא נרדף בסודאן בשל השתייכותו השבטית ופעילותו הפוליטית בארגון סטודנטים באוניברסיטת חרטום. לדבריו, בעקבות פעילות זו נעצר פעמיים, עונה, הוכה וחושמל. בקשת המקלט שלו טרם נענתה.

המדינה לא שחררה את מבקש המקלט מסהרונים לאחר ביטול התיקון לחוק בבג"ץ. במקום זאת, היא העבירה אותו ישירות למתקן השהייה חולות, עם פתיחתו באמצע דצמבר. ימים ספורים אחר כך הוא השתתף בצעדת מחאה לירושלים יחד עם עוד מאות מבקשי מקלט, נעצר ונכלא שוב בסהרונים. לאחר מכן העבירה אותו המדינה פעם נוספת מסהרונים לחולות. עורכי הדין אסף וייצן ונמרוד אביגאל מהמוקד לפליטים ולמהגרים טענו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך החזקתו במשמורת ובהם אי עריכת שימוע ראוי ודרשו לשחררו לאלתר. המדינה דחתה את הטענות.

השופטת חני סלוטקי קיבלה את טענות העותרים ומתחה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה. בפסק הדין ציינה כי האחרונה לא מסרה לעותר מה מטרת הראיון שנערך לו. "כיצד אם כן 'ניתנה לעותר הזדמנות להשמיע טענותיו' אם אינו יודע כלל מה מטרת הראיון", תמהה. "נראה כי העותר סבר לתומו כי הראיון שנערך עמו הוא לצורך שחרורו, כפי ששוחררו לפניו, לפי בג"ץ אדם, מאות שהוחזקו במשמורת כמוהו". עוד קבעה השופטת כי הופרה זכותו לייצוג משפטי וציינה שבסיום הראיון לא נרשמה החלטה בדבר העברתו לחולות. השופטת אף דחתה את טענת המדינה כי נבחנו נסיבותיו האישיות של האיש, והדגישה כי בשימוע לא עלו נסיבות חריגות ובהן למשל החזקתו במשמורת במשך יותר משנה וחצי, אף שעל פי התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, תקופת הכליאה של מבקשי מקלט בגין הכניסה לישראל ללא היתר לא תעלה על שנה.

השופטת סלוטקי התייחסה גם לכך שלא קיבל מענה לבקשת המקלט שלו במשך יותר משנה וציינה כי גם זו עילה לשחרור ממשמורת על פי התיקון לחוק. "גם מטעם זה היה ראוי לשקול אם יש מקום לאפשר לעותר תקופת התאווררות קודם להעברתו למתקן 'חולות'", כתבה. כמו כן, סלוטקי מתחה ביקורת על העברתם הישירה של מבקשי מקלט מסהרונים לחולות, וציינה כי ראו היה לשחרר את האיש מהכלא לפני שליחתו למתקן השהייה. עוד מצאה כי היה תחת משמורת לא חוקית במשך 24 שעות, לפני העברתו לחולות. בהתבסס על כל אלה, הורתה על שחרורו.

 

מקרה אחר הוציא באחרונה בית המשפט המחוזי בלוד צו ביניים המקפיא את ההוראה שניתנה לאזרח סודאן בן 20 להתייצב בחולות, והורה להאריך את אשרת השהייה הזמנית שלו בישראל עד להכרעה בעתירה. הצעיר איבד את שני הוריו בסודאן וגדל כיתום. הוא נכנס לישראל לבדו בגיל 14 והתחנך בפנימייה. לאחר סיום לימודיו מצא עבודה והחל קורס הכנה לקראת מבחן הדרוש ללימודים באוניברסיטה בחו"ל. ביוני 2013 הגיש בקשת מקלט, אך טרם זומן לראיון. בדצמבר התייצב בלשכת האוכלוסין כדי לחדש את אשרת השהייה שלו, אך במקום זאת קיבל הוראה להתייצב תוך חודש בחולות.

בעתירה לביטול הוראת השהייה, טען עורך הדין אלעד כהנא מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב כי לא נערך לו שימוע, וכי העברת הצעיר לחולות לתקופה בלתי מוגבלת תנתק אותו מכל המוכר לו ותגדע את לימודיו ואת עתידו. המדינה השיבה כי אין צורך בקיום שימוע טרם הכניסה למתקן השהייה, שכן אין מדובר במתקן משמורת ועל כן אין כל פגיעה בזכויותיו של מבקש המקלט.

המדינה הזהירה כי להקפאת הזימון עשויות להיות השלכות רוחב ניכרות.

השופטת דנה מרשק מרום קיבלה את העתירה ונימקה כי "מלבד נסיבותיו האישיות המיוחדות של העותר, אכן עולות שאלות של ממש לגבי פגמים מהותיים ופרוצדוראליים סביב הוצאת ההוראה, אשר לטעמי לא זכו להתייחסות בשלב זה מאת בא־כוח המשיב. הדברים אמורים לגבי אי קיומו של שימוע בטרם ההתייצבות במתקן השהייה ולהיעדר שיקולים וקריטריונים אשר הביאו את המשיב להחלטה להעביר את המבקש דווקא למתקן השהייה, מבלי שנבחנו נסיבותיו הפרטניות". השופטת ציינה כי סיכויי העתירה לביטול הזימון להתקבל גבוהים.

בפסק דין נוסף, שניתן השבוע, הורתה השופטת מרשק מרום על שחרורו מהכלא של באביקר איברהים, שכיכב בהצגת תיאטרון של מבקשי מקלט מסודאן על מצבם בישראל. הוא נעצר בסוף דצמבר כשברשותו אשרת שהייה שפג תוקפה. לאחר שימוע קצר, הורה ממונה ביקורת הגבולות על כליאתו לשלושה חודשים ולאחר מכן על העברתו למתקן חולות לתקופה בלתי מוגבלת. השופטת קיבלה את טענותיהם של עורכי הדין וייצן ורותי הוסטובסקי ומתחה ביקורת על הליך החזקתו של איברהים במשמורת. "השימוע שנערך לעותר פגום מתחילתו ועד סופו", כתבה בהחלטתה והורתה למדינה לשלם לו הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.

השופטת ציינה כי לעותר נערך שימוע זמן קצר לאחר מעצרו, אך לא הוסבר לו מה הטענות נגדו ומה מטרת השימוע; השימוע נערך בעברית אף שאינו שולט בשפה; לא היתה לו כל אפשרות להכין את טענותיו לשימוע; השימוע לא התמקד כלל בסוגיה הרלוונטית ובטענתו כי התייצב לחדש את אשרתו פעמים רבות אך לא הצליח לעשות זאת; חרף בקשתו, לא זכה לייצוג משפטי בשימוע. "לאחר כל אלו מוסר הממונה על ביקורת הגבולות החלטה לאקונית, הנעדרת כל הנמקה", כתבה השופטת. "אין כל התייחסות לטענת העותר כי התייצב ביחידה והממונה אינו מנמק כלל מדוע החליט להפעיל את סמכותו. יתרה מזאת, לא ברור מדוע החליט הוא להורות על החזקה במשמורת לתקופה המקסימאלית הנקובה בסעיף". השופטת מרשק מרום סיכמה כי הפגמים "יורדים לשורשו של ההליך המנהלי, שעניינו סמכות חריגה להטיל עונש מאסר מנהלי על ידי ממונה ביקורת גבולות, שלאחריו העברה למתקן שהייה לתקופה בלתי קצובה".

במקרים נוספים הוציאו בתי המשפט צווים ארעיים המקפיאים זימונים לחולות עד לדיון בעתירות נגדם. באחד המקרים אף הקפיא בית המשפט זימון של מבקש מקלט שלא התייצב בחולות במועד שנקבע לו והגיש את העתירה רק לאחר מועד זה.

עורך הדין אסף וייצן אומר כי יש ההחלטות של בתי המשפט צריכות להדליק נורה אדומה. "כל ההחלטות לשלוח אנשים למתקן "חולות" נעשו באופן זהה: ללא שמיעת טענות, ללא הנמקה וללא רגישות לנסיבות הקונקרטיות של אותם אנשים. גם בלי שנדרש לשאלות החוקתיות אשר אופפות את 'מתקן חולות', הפגמים שנפלו בהחלטות מביאים לבטלותן המשפטית. במילים אחרות, משרד הפנים מחזיק כיום בניגוד לדין ובתנאים דמויי כליאה מאות ואלפי אנשים".

עורך הדין תומר ורשה מספר כי הוא פועל בימים אלה לבטל זימונים של עשרות מבקשי מקלט לחולות ובחלק מהמקרים כבר עתר לבית המשפט. "חשוב להדגיש שלא מדובר בגזירה משמיים", הוא אומר. "לעתים נדמה שמשרד הפנים מקבל החלטות מן המותן, שבינן לבין הגיון וסבירות המרחק רב. לאחרונה פונים אלינו עשרות מבקשי מקלט ומעסיקיהם ובחינת המקרים מגלה שההליכים שננקטו פגומים מן היסוד, ועד כה בתי המשפט מבינים זאת ומושיטים סעד".

עם פתיחת מתקן חולות לפני כחודשיים, העבירה אליו המדינה 483 מבקשי מקלט שהיו כלואים עד אז בסהרונים. בחודש האחרון הורתה המדינה ליותר מ-3,200 מבקשי מקלט נוספים המתגוררים בערים להתייצב בחולות תוך 30 יום, אחרת ייכלאו. למרות זאת, רק כ-40% התייצבו במועד שנקבע להם. מתוך כ-850 מבקשי מקלט שהתייצבו במתקן לפחות פעם אחת, כ-85 יצאו ממנו ולא שבו אליו.

רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: "מדובר בחקיקה חדשה שנכנסה לתוקף לפני כחודשיים בלבד. רשות האוכלוסין וההגירה מקפידה לפעול בהתאם להוראות החוק ותפעל לכבד את החלטות בית המשפט וליישמן". עוד נמסר כי "הרשות אינה מעמידה בספק את תכליתו של מרכז השהייה הפתוח".

 

http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2249296