ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ברשות האוכלוסין מכירים בכך שיצטרכו לאשר חלק מבקשות המקלט של יוצאי דארפור

תאריך: 3.3.19 מקור: הארץ, לי ירון

ברשות האוכלוסין וההגירה מכירים בכך שיצטרכו לאשר חלק מבקשות המקלט של יוצאי דארפור וכי יש עילה לפליטות ברבות מהבקשות שהוגשו לה, כך נודע ל"הארץ". עם זאת, צוות מיוחד שמונה לבחינת הבקשות ממשיך בעבודתו, וטרם הודיע על אישור מעמד פליט לאיש מהם.

בדצמבר החלה רשות האוכלוסין וההגירה לבדוק מחדש כ–1,500 בקשות מקלט של אזרחי סודאן, יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול. זאת לאחר שתי עתירות שהוגשו נגדה לבג"ץ, בגין אי הכרעתה במשך שנים בבקשות המקלט. המדינה הודתה אז כי היא נאלצת לערוך את הראיונות בשנית, כיוון שהראיונות הראשונים שנערכו "אינם מעמיקים דיים לצורך הכרעה בבקשה למקלט מדיני" ודורשים השלמות, וכן בשל הזמן הרב שחלף מאז אותה הבדיקה. זו היתה הפעם הראשונה שבה הודתה המדינה כי הטיפול בבקשות המקלט לא היה מספק.

כעת, ל"הארץ" נודע שצוות מיוחד ברשות בחן כ–140 בקשות ראשונות מתוכן, וקבע כי חלק מהן "נראות (על פני הדברים) כמבססות באופן מובהק יותר מזולתן עילה למקלט מכוח אמנת הפליטים". הדברים נכתבו בתגובה שהגישה המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר, עבור עתירה שהגישו עורכות הדין כרמל פומרנץ ומיכל פומרנץ ועתירה נוספת שהגיש עורך הדין תומר ורשה. למרות הדברים, עד כה לא קיבל אף מבקש מקלט הודעה על זכאותו למעמד פליט — ואף אחת מהבקשות שנבחנו לא הועברו להמשך אישור בוועדה המייעצת לענייני פליטים או לשר הפנים, שני הגורמים הנוספים מלבד הרשות אשר אמורים לאשר כל בקשת מקלט.

בנוסף, בתגובתה ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את הדיון הבא בנושא, שנקבע במקור לאמצע חודש מארס, בשל הבחירות לכנסת. המדינה ביקשה לעדכן את בג"ץ בתוך שלושה חודשים בקווים המנחים ולוחות הזמנים הצפויים להכרעה פרטנית בבקשות שהוגשו עד כה.

"שמחנו שהמדינה סוף סוף מודה בעובדה הברורה מאליה, ששורדי רצח העם בדארפור זכאים למעמד פליט", אמרו עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ. "מצער ששוב נמצאו התירוצים לעיכוב במתן המעמד לאנשים הללו ואנו מקוות שבית המשפט לא ייתן לכך יד".

140 הבקשות נבחנו במסגרת ניסוי עליו הצהירה המדינה, שנועד לגבש מדיניות כללית וקווים מנחים לבחינת הבקשות בצורה פרטנית. לצורך כך הוקם צוות מיוחד בן שישה מעובדי הרשות. זאת, נמסר, "בשים לב לשינויי נסיבות לאורך חלוף הזמן" — שכן הרשות החלה לבחון חלק מהבקשות עוד ב–2013. כעת הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא תאריך את הניסוי שאמור היה להסתיים לאחר 150 בקשות, ותבחן 100 בקשות נוספות לפני שתגבש מדיניות. "נמצא צורך להשלמת המיפוי והאפיון של סוגי בקשות המקלט שהגישו יוצאי דארפור וחבל הנובה והנילוס הכחול, תוך התייחסות לטענות השונות המועלות בהן ובדגש על נסיבות המגבשות במובהק עילת פליטות", נכתב בתגובת המדינה. "יש להוסיף ולבחון עוד כ–100 בקשות מקלט במתכונת דומה".

עוד נכתב בתגובת המדינה כי בימים אלה "נמשכות הפעולות הנוגעות לאיסוף חומרים וגיבוש סקירה מקיפה באשר למצב העדכני בסודאן". כיום קצב בדיקת תיקי בקשות המקלט עומד על תיק אחד ליום לחבר צוות, ולפי הערכת הרשות יוגבר רק בחלוף מספר חודשים.

יוצאי האזורים שבהם התנהל רצח עם, דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, הגישו עד היום כ–3,400 בקשות מקלט בישראל. מלבד אחת שאושרה, של מבקש המקלטמוטסים עלי, אף אחת מהבקשות לא נענתה בחיוב או בשלילה. זאת למרות שבין השנים 2012–2017 שבו וטענו נציגי המדינה בתגובה לעתירות שונות כי הבקשות נמצאות בבחינה. כך, ב-2015 התחייבה המדינה להכריע בבקשות המקלט שהוגשו עד אז עד פברואר 2016, אך לא עשתה זאת. חרף הוראת בג"ץ, הממשלה לא העבירה אז לוח זמנים מדויק לבדיקת הבקשות.

מאז 2016 ניתן לכ-800 מבקשי מקלט מחבל דארפור מעמד הזהה לזה של פליטים, שמאפשר להם לעבוד, לקבל זכויות סוציאליות ולצאת מישראל ולשוב אליה. באוקטובר האחרון פורסם לראשונה ב"הארץ" כי המדינה לא תעניק יותר מעמד הומניטארי למבקשי מקלט סודאנים שבאו לישראל מחבל דארפור, אלא תבחן כל בקשת מקלט בפני עצמה.

במשך שנים טענה המדינה כי העיכוב נובע מהרצון לגבש "מדיניות עקרונית ורוחבית", אולם באוקטובר שונתה המדיניות ונטען כי הוחלט על מדיניות פרטנית, אשר לצורך החלתה נדרש גיבוש קווים מנחים עקרוניים לבחירת כלל בקשות המקלט.

בתגובה על הודעת המדינה כתבו אז עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ לבג"ץ כי "הסיבה היחידה שבקשות המקלט אינן מוכרעות היא מובהקותן. לו היתה הרשות סבורה שניתן לקבוע שאינם פליטים, היתה עושה זאת לפני שנים רבות. הסיבה היחידה להתעקשות העקבית שלא להכריע בבקשות היא היות העותרים ואחיהם, למעשה, פליטים לפי הדין הבינלאומי. בניגוד לדרישת בית המשפט, לא הוסדרה מערכת יעילה או משומנת לבחינת הבקשות. המשיבים ממשיכים לעמוד על כוונתם לגבש מדיניות כללית לבחינת בקשות המקלט, חרף חובתם לבחון כל מקרה לגופו".

בדיון האחרון בעתירות, שנערך באוקטובר, מתחה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ביקורת על העיכוב בטיפול בבקשות, לאחר שהמדינה טענה שאין די כוח אדם לבחון אותן. "הדבר הזה מיצה את עצמו, אי אפשר להמשיך את ההמתנה בלי סוף", אמרה אז.

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6982249