ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

ברווחה מבקשים לשכן מבקש מקלט המתגורר ברחוב במעון לבעלי מוגבלות שכלית

תאריך: 28.2.19 מקור: הארץ, לי ירון

משרד הרווחה מציע לשכן מבקש מקלט בן 67 - בעל נכות פיזית קשה המתגורר ברחוב - במוסד לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אף שהקצה תקציב לשיכון מבקשי מקלט במצבו במוסדות המיועדים להם. בזה אחד זה דחו את מסל, מבקש המקלט, מוסדות המיועדים לו: מוסדות לקשישים בפיקוח הרווחה סגרו בפניו את הדלת מאחר שאין לו ביטוח רפואי, ובמשרד סירבו לשכן אותו במוסדות לדרי רחוב משום שהוא "אינו מיואש", כלשונם. כעת, אחרי שנה שבה המדינה לא טיפלה במסל, טוען משרד הרווחה בפני בג"ץ כי "לפנים משורת הדין" הוא ישוכן במוסד לבעלי מוגבלויות שכליות, וכי זו "מסגרת הולמת, המתאימה לצרכיו".

מוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית הם מוסדות סגורים המיועדים לאוכלוסייה זו בלבד, ולאוכלוסייה עם הנמכה קוגנטיבית משמעותית. לא משולבים בהם אנשים ללא מוגבלות שכלית, משום שהאחרונים לא מקבלים במוסדות כאלה טיפול המותאם לבעיותיהם ולא מצליחים להשתלב בהם. משרד הרווחה מפעיל מסגרות לדרי רחוב וקשישים שמתאימות למצבו של מסל ומפנה אליהן ישראלים במצב דומה לשלו - ולא למסגרות לבעלי מוגבלויות.

בשבוע הבא תחלוף שנה מאז שמסל נדחק לחיות ברחוב. במארס אשתקד פגע בו רוכב אופנוע בעת שחצה את הכביש והוא נפגע בראשו. הוא איבד באחת את כושר הפרנסה שלו, נזקק לניתוח ראש וסבל מפגיעות גופניות נוספות. הוא סובל מאז מכאבים, מפגיעה בזיכרון ומירידה בראייה ובשמיעה. אין לו יכולת לממן טיפולים רפואיים - אף שהוא סובל מסיבוכים מהפציעות מהתאונה - או ביטוח בריאות. "אין לי טעם לחיות", אמר ל"הארץ" לפני שבועות אחדים.

בשמונת החודשים הראשונים שלאחר התאונה, העבירו גורמים במשרדי הרווחה והבריאות את האחריות למסל מאחד לשני, בתגובה לניסיונות החוזרים והנשנים של עמותת א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל) להשיג עבורו את הסיוע המגיע לו. ועדת הקבלה הראשונה שנקבעה לו, לבית אבות שבו יוכל לקבל קורת גג וסיוע רפואי, דחתה אותו עוד לפני שדנה בעניינו מאחר שאין לו ביטוח רפואי. ועדת קבלה נוספת שנקבעה לו, דחתה את קבלתו למוסד אחר בנימוק שהוא ירגיש בודד בגלל קשיי שפה: "תיווצר בעיית שפה וחוסר תקשורת היות שאין דוברי שפה במוסד, וזו תגרום לבידודו ולבדידותו". בבית אבות נוסף סירבו לקבל אותו ללא התחייבות מצד משרד הרווחה כי יכסה את הוצאותיו הרפואיות.

מאחר שמשרד הרווחה הפריט את מרבית השירותים המתאימים למסל ומיועדים לקשישים, ואלה מסרבים לקבלו בשל היעדר הביטוח הרפואי, המדינה לא יכולה לחייבם לקלוט אותו. "מעונות אלו אינם מוסדות ממשלתיים, כי אם מוסדות פרטיים הפועלים בפיקוח הרווחה. מאחר שכך, משרד הרווחה אינו יכול להחליט או להורות כי העותר ייכנס למי ממוסדות אלו, ובאפשרותו רק לבקש או להמליץ", נכתב בתגובת משרד הרווחה לבג"ץ. ברווחה טענו כי פנו ל-11 מוסדות לאחרונה וביקשו לקלוט אותו, אך אלה סירבו, בעיקר בשל היעדר הביטוח הרפואי.

ברווחה טענו גם כי אין לשלבו במסגרות לדרי רחוב, מאחר שאינו תואם להגדרת המעמד. לפי הוראת תקנון העבודה הסוציאלית, דר רחוב הוא רק מי ש"אינו נאבק לשנות מצבו ואינו מסוגל לנהל חיים נורמטיביים" - ומאחר שמסל מנסה לשנות את מצבו, ברווחה לא מוכנים להגדירו כדר רחוב.

צוות מיוחד של הרווחה המליץ על מענה תקציבי של 40 מיליון שקלים לתוכנית למבקשי מקלט המוגדרים במצוקה מסכנת חיים - אך כפי שפורסם ב"הארץ", הכסף הגיע למעטות מהידיים הנזקקות. על מנת ליישמה, לפחות באופן חלקי, הועברו למשרד הרווחה עשרה מיליון שקלים ברבעון האחרון של 2017. התקציב אמור היה להספיק ליישומה של רבע מהתוכנית, כלומר, כ–500 בני אדם. מבדיקת "הארץ" התברר כי בפועל שמונה דרי רחוב ואנשים עם מוגבלות, ו–20 נשים מוכות — שהיו זכאיות לקבלת סיוע עוד לפני כן — היו היחידים שקיבלו את שירותי הרווחה, וכי רק מחצית מהסכום נוצל. ברווחה לא עדכנו את מחלקות הרווחה העירוניות בקבלת התקציב, ואלה המשיכו לדחות את בקשות הסיוע שהגיעו לפתחן.

עבור אוכלוסיית קורבנות סחר בעבדות ונשים מוכות, שגם הן נעדרות ביטוח רפואי, הצליחו במשרד הרווחה למצוא פתרון ולשכן את מבקשי המקלט במסגרות חוץ-ביתיות. בתשובת א.ס.ף לבג"ץ, טענו כי מדובר במוסר כפול של משרד הרווחה. "לא ניתן מצד אחד ליטול אחריות ולייעד כספים להשמות חוץ-ביתיות של אוכלוסיית מבקשי המקלט, ומצד שני להתעלם מפגיעותם ולעשות בה שימוש נגדם, בהחלטות שלא לקלוט אותם במסגרות של הרווחה", נכתב. "על המשיבים להביא בחשבון את מצבי הקיצון אליהם הגיעו אותם מבקשי מקלט, וכן לקבלם ככאלה: זרים בעלי מגבלות שפה ונעדרי ביטוח רפואי, וזאת בדיוק משום שהם נמנים על האוכלוסיות הכי פגיעות. אין לצפות מדר רחוב עם מוגבלות ממשית וחוסר יכולת לעבוד, כמו העותר דנן, שיהיה לו ביטוח בריאות".

עמותת א.ס.ף עתרה נגד משרדי הרווחה והבריאות ועיריית תל אביב. בתשובת הרווחה לבג"ץ, הודיעו כי נמצא פתרון עבור מסל - שיבוצו במוסד לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. "לפנים משורת הדין, נמצאה לעותר מסגרת הולמת, המתאימה לצרכיו כפי שאלו עולים מהעתירה, וזו כוללת דיור, מזון, מעטפת טיפולית, אפשרות תעסקותית, מרפאה קהילתית צמודה ובאפשרותה לקלוט את העותר מיידית", נכתב. בעקבות זאת, ביקשו ברווחה למחוק את העתירה. מדובר במעון כפר נחמן, שבו שוהים 118 דיירים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והנמכה קוגנטיבית. ברווחה טוענים כי מסגרת זו "ודאי עדיפה עשרות מונים על המצב המתואר כרגע בעתירה, שבה נכתב שוב ושוב כי העותר זקוק בדחיפות לקורת גג ולמזון כדי לאפשר לו להשתקם".

מנכ"לית א.ס.ף, עו"ד מיכל פינצ'וק, מסרה כי מדובר ב"הצהרה ריקה מתוכן". "הזדעזענו מהצעת המדינה לשכן אדם בריא בנפשו ובתפקוד שכלי מלא, במעון המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית. הצעה זו, ברור שלא היתה באה לעולם אילו מדובר היה באזרח ישראלי ומוטב שלא היתה באה לעולם גם כאן", אמרה. "משרד הרווחה קיבל עשרה מיליון שקלים שאותם ייעד עם הצהרותיו להשמה במוסדות חוץ-ביתיים. ואולם, בהיעדר פתרון לסוגיית ביטוח הבריאות, מדובר בהצהרה ריקה מתוכן והמקרה המובהק של מסל מעיד כך".

לדברי עו"ד שירה רצון, שמייצגת את ארגון היא"ס (ארגון בינלאומי המסייע לעולים ולפליטים) בתיק, "מדובר במקרה מצער של מבקש מקלט שחי ברחוב ברעב ובתת-תנאים מזה שנה ללא פתרון, לאחר שבע שנים בישראל תחת 'הגנה קבוצתית' אך ללא זכויות. באפשרות משרד הרווחה למצוא לו מסגרת שתתאים לצרכיו וכבר שנתיים שוכב תקציב שמיועד בדיוק למקרים הללו. אנו מקווים שבעקבות הדיון בעתירה יימצא פיתרון ראוי ומכבד שיפתור את מצוקתו".

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.6978298