ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בסיני בוצעו כמה מהפשעים הגדולים ביותר נגד האנושות בימינו

תאריך: 14.3.18 מקור: הארץ, איילת שני

ד"ר אלגנש פיסהה, בת 60, מתגוררת במילאנו, איטליה. אזרחית אריתראה, רופאה איורוודית ומייסדת ארגון הסיוע "גאנדי צ'אריטי". איפה: נוה שלום. מתי: יום שלישי, 10:00.

אזהרה: הראיון מכיל תיאורים קשים.

איך שמעת לראשונה על מה שמתרחש בסיני?

לפני כחמש שנים פנתה אלי משפחה אריתראית וסיפרה לי שבנה נחטף ומוחזק בסיני, והבדואים דורשים כופר גבוה עבור שחרורו. נסעתי מיד למצרים, כדי לראות מה קורה שם.

מדובר בפליטים אריתראים, בני ארצך, שניסו לחצות את הגבול לישראל.

זו בעצם שרשרת ארוכה, אנשים שרצו לברוח מאריתראה שילמו למבריחים הבדואים־סודנים. הבדואים הסודנים כמובן הבטיחו להם שיגיעו לישראל בביטחה, אבל למעשה פשוט מכרו אותם לבדואים במצרים. הם עברו חמש או שש ידיים במסע הזה מסודן, דרך הפריפריה של אל עריש, והלאה עד חמדיה, הנקודה שקרובה לגבול עם ישראל. שם רבים מהם נרצחו או נחטפו ועונו עבור כופר. קשרו אותם, הצמידו מגהצים לוהטים לגבם, טיפטפו עליהם פלסטיק רותח, התעללו בהם מינית בדרכים שאי אפשר אפילו לדמיין, ותוך כדי העינויים התקשרו למשפחות שלהם, השמיעו להם את הבכי והצרחות ודרשו מהן כסף. הסכומים הלכו ועלו ככל שהבדואים הבינו שיש זרם קבוע של פליטים. אם בהתחלה הכופר היה 1,000 דולר לראש, אחר כך כבר ביקשו פי 60.

למשפחות, מן הסתם, לא היו סכומי הכסף הללו.

נכון, ואז היו מוכרים אותם לסוחרי איברים. רבות מהגופות שמצאנו במדבר היו מושחתות כליל. אפילו לא תפרו אותן אחרי שלקחו מהן את האיברים הפנימיים או את הקרניות.

הראית לי תמונות שלא אשכח כנראה לעולם.

נשים שנאנסו במשך שבועות וחודשים, כל יום, כל היום. גם ילדים וילדות נאנסו. ביקשו מאחים לשכב עם אחיותיהם. הם התייחסו אליהם כמו אל בובות מין, כאילו הם מצלמים פורנו. רבים מהאריתראים שנמצאים כעת בישראל ומועמדים לגירוש הם ניצולים מהתופת הזאת בסיני. האנשים שרוצים לגרש אותם לא יודעים איזה גיהנום הם עברו כדי להגיע לכאן. קראתי הרבה ספרים ועדויות של אנשים שעונו במהלך ההיסטוריה. מעולם לא שמעתי על אכזריות כזו.

עבור ישראלים רבים סיני היא גן עדן והבדואים נחשבים ידידים. זה בלתי נתפס.

כסף משחית אנשים. מובן שלא כל הבדואים כך, חלק מהם סייעו לי למלט אנשים. אבל בסיני בוצעו כמה מהפשעים הגדולים ביותר נגד האנושות בימינו. ראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני. נשים קשישות שעברו התעללות. תינוקות שנאנסו. בכל פעם שהגעתי לשם הייתי פשוט גמורה לחלוטין כמה ימים לאחר מכן. פשוט לא הצלחתי לתפקד.

לא פחדת להסתובב שם, אשה לבד? לא חששת שגם את תיפלי קורבן?

ברגע שבו ראיתי גופות זרוקות במדבר איבדתי את הפחד. הייתי עסוקה רק בניסיונות להציל אותם. אני עצמי קיבלתי איומים. אמרו לי שיהרגו אותי, לאט לאט. פעמיים נעצרתי וישבתי בכלא במצרים. שמו אותי בתא קטן שבו אי אפשר היה לשבת, רק לעמוד. אם הייתי נרדמת היה מגיע שומר ומעביר מקל על הסורגים כדי להעיר אותי. כך עמדתי במשך שבוע כמעט. הרגליים שלי היו נפוחות כל כך שלא יכולתי לזוז. אבל ידעתי שמה שקורה לי הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה לאחרים, וזה החזיק אותי.

ובסופו של דבר הצלחת למלט פליטים רבים, גם מידי הבדואים וגם מידי המצרים.

המצרים הקימו בתי כלא מיוחדים למהגרים בלתי חוקיים. הצלחתי להשיג הסכם עם השלטונות האתיופיים ועם רשויות ההגירה במצרים — שהם יועברו למחנות באתיופיה. הצלחתי לחלץ קרוב ל–10,000 איש מבתי הכלא באסואן, אל עריש ואלכסנדריה. הם שוהים באתיופיה. הפליטים שחילצנו מהבדואים, קרוב לאלף איש, נקלטו בקנדה ובאוסטרליה. אבל בסופו של דבר, יותר מ–8,000 איש נרצחו בסיני. גופותיהם בותרו, איבריהם נמכרו.

לאן נשלחו האיברים?

ניסינו להתחקות אחריהם, אבל עד היום אנחנו לא יודעים בוודאות. אני משערת שהם יועדו לערב הסעודית. הבדואים אפילו לא רצו לקבור את האנשים, שלא יטמאו את בתי הקברות המוסלמיים. בהתחלה אפילו לא ידענו מזה, עד שיום אחד כלב חפר לידנו וחשף גופה. רק אז הבנו שהם פשוט זורקים את הגופות לזבל. אחרי שהתחננתי לרשויות הקצו לנו אתר קבורה, 65 ק"מ מהמקום שבו היינו. שם קברנו את האנשים. אלו שהצלחנו לברר איך קוראים להם נקברו עם פתק, עם שמם. היתר אלמונים.

אין לי מילים. מה שנורא כאן זה שלא מדובר במקרים בודדים. גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת הדפוסים — את מתארת שיטה, משהו מאורגן.

אני חושבת שבהתחלה זה באמת היה מקרים בודדים. אבל כשהם הבינו שהרבה אנשים מנסים לחצות משם, אז מאפיות השתלטו על הנתיב. אני גם משוכנעת שהשלטונות האריתראיים מעורבים בזה. יש עשרה מעברי גבול בין אריתראה לסודן. איך אנשים מצליחים לעבור אותם? הם יוצאים במכוניות של צבא או משטרה. יש מישהו מבפנים. בכירים בצבא ובמשטרה, ואם הם מעורבים, אז מובן שגם אפוורקי יודע מזה. את התמונות שהראיתי לך הראיתי לגורמים הרלוונטיים באיחוד האירופי, בזמן אמת. התחננתי לעזרה. לאיש לא היה אכפת.

באותו אופן שלא אכפת להם מהנעשה כעת בלוב.

הייתי בלוב לפני חודשיים. את חושבת ששם המצב טוב יותר? שוב — אונס, עינויים, אנשים שפשוט נמכרו כעבדים לכל המרבה במחיר, בלי שהם או משפחותיהם יודעים איפה הם נמצאים בכלל. אדם כזה, שהצליח להימלט אחרי שש שנים שבהן עבד בחווה חקלאית ללא תשלום ובתנאים תת אנושיים, סיפר לי שהבוס שלו אמר לו שמבחינתו הוא פחות חשוב מהכלב שלו, פחות חשוב מהגמל. לוב הפכה לגיהנום, ועכשיו הפליטים מנסים נתיבים אחרים. הם לא יוותרו.

אולי נדבר קצת על המציאוּת שהם כל כך נואשים להימלט ממנה. החיים באריתראה תחת שלטונו של הרודן איסאייס אפוורקי.

האדם הזה הוא אחד מאויבי הגדולים ביותר. אני מכירה אותו.

את מתכוונת להיכרות אישית?

כן. הייתי פעילה מאוד בתנועה לשחרור אריתראה (אריתראה היתה נתונה תחת שלטון אתיופי עד תחילת שנות ה–90 — א"ש). נפגשנו לראשונה בסודן. זה היה נפוץ מאוד בקרב הלוחמים לנסוע לסודן כדי לנוח ולאגור כוחות. אפוורקי היה מוכר כבר אז. הוא עסק כל הזמן בתעמולה, הוא טען שכולם חייבים להתגייס למאבק לשחרור אריתראה, ואני זוכרת שכבר אז זה צרם לי — הזיוף הזה. הוא דרש מאנשים להקריב את חייהם, אבל המשפחה שלו, אמא שלו וארבעת האחים שלו היו איתו שם במלון בסודן. הוא הבריח אותם משם לארצות הברית. אמרתי לו שהוא צריך להתבייש, איך הוא מעז לדרוש מאנשים ללכת לשדה הקרב בזמן שלמשפחה שלו הוא מייעד חיים אחרים לגמרי. אבא שלי, שהיה לוחם חופש ידוע באריתראה, תמיד אמר עליו "האיש הזה יהרוס את אריתראה".

צדק.

כן, הוא צדק. אפוורקי הרס את אריתראה.

איך הוא? איזה מין אדם הוא?

הוא איש מאוד לא מאוזן, בלתי צפוי. איזה מין אדם גוזל מאנשים את החלום שהם נלחמו בשבילו 30 שנה.

משטרו נורא עשרות מונים מהשלטון האתיופי. זה טרגי ממש.

בשנים הראשונות הוא עוד ניסה להעמיד פנים שהוא רוצה חופש ודמוקרטיה, אבל אז הוא פשוט התחיל לכלוא את כל האנשים שלחמו איתו כתף אל כתף. את החברים הטובים ביותר שלו, שעזרו לו לעלות לשלטון, שחלקם מונו לשרים. כשהם התחילו לשאול אותו למה הוא לא מיישם את כל מה שהובטח, הוא פשוט זרק אותם לכלא.

את חושבת שזו היתה התוכנית שלו מלכתחילה?

אני בטוחה. שום דבר שם לא מקרי. בדרכו השטנית, הוא אדם מתוכנן מאוד. כשקוראים לאריתראה צפון קוריאה של אפריקה, או מדינה שהיא כלא, אלה לא רק סיסמאות. זו המציאות. באריתראה יש 350 בתי כלא.

על אוכלוסייה של פחות משישה מיליון איש.

זה מספר דמיוני — למה אוכלוסייה כל כך קטנה צריכה 350 בתי כלא? אלו כמובן לא בתי כלא כפי שאנחנו מכירים. זה יכול להיות סתם צינוק שמישהו חפר מתחת לווילה שלו, או מכליות סגורות ממתכת, שמוצבות באזורים שבהם הטמפרטורה בשיא החורף היא 36 מעלות, ובקיץ 65 מעלות. האסירים עומדים בחושך. לא יודעים אם זה יום או לילה. יש להם רק חורים קטנים שהם מצמידים אליהם את הפנים כדי לנשום. כל מי שמעז לדבר נגד אפוורקי מושלך מיד לכלא. המשטרה של אפוורקי הולכת לבתי הספר, בוחרת את הילדים שנראים להם אינטליגנטים ביותר ושוטפת להם את המוח. אומרים להם: תקשיבו טוב למה שההורים שלכם אומרים, לשיחות בין האחים שלכם, ואז תבואו ותספרו לנו כל מה ששמעתם. ככה אתם תצילו את המדינה. אל תספרו לאף אחד שאתם מצילים את המדינה. זה סוד. ואז מספיק שהאמא אומרת איזו חצי מילה על אפוורקי, או אפילו על המצב הכללי באריתראה, הילד מיד מלשין לשלטונות וכל המשפחה נעצרת ונכלאת, בלי שיהיה להם מושג למה ואיך. זהו שלטון הפחד של איסאייס אפוורקי.

במדד חופש הדיבור — אריתראה נמצאת מתחת לצפון קוריאה.

אין שום חופש דיבור. כל העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה — הכל של הממשלה. הכל מטעם. מי שיעז להגיד מילה אחת של ביקורת יעוף לכלא. בדרך כלל המשפחה אפילו לא יודעת איפה האדם נמצא. הוא פשוט נעלם להם.

אולי תסבירי קצת על החובה לשרת בצבא האריתראי — מדיניות נוספת של אפוורקי, שבעטיה רבים נמלטים מאריתראה.

בגיל 16 כל הגברים והנשים חייבים להתגייס. זה נקרא סאווה. חייבים לשרת בצבא עד גיל 50 לפחות.

החיילים הם למעשה עבדים של מפקדיהם. יש התעללות מינית קשה בצבא, גם בגברים וגם בנשים.

נכון, בפרט נשים שנראות טוב. הן הופכות לרכושו של הגנרל או הקולונל שלהן. זה נקרא קיפ. שפחת מין. היא משרתת אותו כל הזמן, ואם היא נכנסת להריון היא חייבת לעשות הפלה, משום שיש לו אשה וילדים בעיר.

ומי בעצם יכול לחמוק מהשירות הצבאי?

רק ילדיהם של בכירים מאוד בצבא. ההורים שלהם שולחים אותם לחו"ל.

אז אין משפחות באריתראה? מי שהולך ברחובות לא יראה ילדים משחקים?

יש ילדים, אבל מעט. החיילים לא יכולים להקים משפחות בזמן שהם בצבא. רק אחרי שנתיים או שלוש מותר להם בכלל לחזור הביתה לחופשה. הרבה פעמים הם מנצלים את החופשה הזאת כדי להתחבא או להימלט. הרבה נשים מנסות להיכנס להריון לפני גיל 16, כי זו הדרך היחידה לחמוק מהצבא.

אין דורות חדשים.

לא.

גם זה חלק מתוכנית סדורה, את חושבת?

אני בטוחה. אפוורקי רוצה את המדינה, אבל בלי האזרחים. זו הסיבה שהוא פשוט משמיד את האוכלוסייה. בגל האחרון של פליטים שהגיעו למחנה שלנו באתיופיה היו הרבה ילדים, בני 10, 12. הם אמרו שהם הבינו שאם הם יחכו עד גיל 16, זה כבר עלול להיות מאוחר מדי.

אפוורקי סגר את האוניברסיטה. שיתק את מערכת החינוך.

לא רק את האוניברסיטה, אין בכלל בתי ספר באריתראה, מלבד בתי הספר של הצבא. זו דרכו לשלוט.

איך נראה היום־יום של אזרחי אריתראה?

יש פחד גדול. אפילו אם היו בתי ספר, אנשים לא היו הולכים. הם לא רוצים להיות רשומים בשום מקום. הם עסוקים בהתחמקות מהשלטון. אנשים באריתראה ישנים יום אחד בבית שלהם, יום אחד אצל חברים. יש כאלה שמעזים לצאת רק בלילה, ויש כאלה שיוצאים רק בשעות היום. הם יודעים שבכל רגע יכולים לבוא לקחת אותם. בגלל זה הרבה פעמים אנשים שהצליחו לברוח מאריתראה פוחדים לספר על מה שקורה שם. פוחדים שיגיעו אליהם. מאיימים על המשפחה שלהם שנותרה באריתראה, ודורשת מהן כופר.

היו ניסיונות הפיכה באריתראה, אך הם כשלו.

אפוורקי הצליח לנטוע פחד עמוק בלב האנשים. תחת שלטון כזה, אנשים לא יכולים באמת להתאגד, משום שהם לא יכולים לבטוח זה בזה. זו הסיבה שלא הצליחו להפיל אותו. כיום כל שומרי הראש שלו הם אתיופים, משום שהוא לא סומך על אריתראים. פעם כולם ידעו איפה הוא גר, היום הוא כבר מתחבא. הוא יודע שהאזרחים חולמים להיפטר ממנו. הוא כבר לא מעז להסתובב כמו טווס כמו שנהג בעבר.

הוא ודאי מאוד חכם ומתוחכם.

מאוד, הוא שטני ממש. והכי חשוב — יש לו גיבוי. מישהו עומד מאחוריו. זו יכולה להיות כל מדינה בעלת עוצמה — מהעולם הערבי, מאירופה, גם רוסיה.

גם ישראל נמצאת איתו ביחסים טובים. הוא חולש על נקודה מאוד אסטרטגית בים האדום.

בנוסף לשטח שלה עצמה, אריתראה מחזיקה גם קרוב ל–300 איים בים האדום. את אותה ברית שיש לו עם ישראל יש לו עם מדינות רבות, משום שאלו נכסים אסטרטגיים חשובים מאוד. אני בטוחה שכל האנשים שמגבים אותו יודעים שהוא משוגע, הם יודעים שעדיף להם לא להתעסק איתו, אבל הרצון שלהם בשליטה גובר על כל השיקולים הללו, ובינתיים אזרחי אריתראה סובלים.

זה דפוס שחוזר על עצמו במדינות רבות באפריקה, שנלחמות על עצמאותן רק כדי לקבל בסוף שלטון רודני.

מאחורי כל רודן כזה יש גב של בעלי אינטרסים. אני חושבת שמנהיגי מדינות אפריקה צריכים להתבייש בעצמם. האם למען זה אנשים מסרו את חייהם? כדי להחליף כובש ישן בכובש חדש? אני בזה למנהיגים האלה, שלא עוצרים את מה שקורה בלוב. האפריקאים שם נרצחים ונאנסים ונמכרים בשוקי עבדים, והם שותקים. מכנסים ועידות ולא עושים כלום. הם לא יודעים להגן על האנשים שלהם. הם רק יודעים להיות בובות של האירופאים.

בביקורך בישראל נפגשת עם פליטים רבים המועדים לגירוש ונאמת באסיפה. מה היית רוצה לומר לשלטונות הישראליים?

האנשים הללו עובדים כאן, דוברים את השפה, נולדו להם ילדים בישראל. הם רוצים ויכולים להשתלב בחברה הישראלית. ישראל היא מדינת מהגרים, היא ודאי מודעת למשמעות של גירוש האנשים הללו לאוגנדה או לרואנדה. האנשים הללו עברו התעללות, אונס, בני משפחתם נרצחו לנגד עיניהם. איך אפשר לגרום להם עוד סבל? לגרש אותם אל הבלתי ידוע. אין להם שום עתיד ברואנדה ובאוגנדה. ובכלל, איזו מין עסקה זו, לשלם כסף תמורת אנשים? במה זה שונה מסחר בבני אדם?

אפילו אפוורקי עצמו התרעם על כך. לטעמו, אגב, הסכום פשוט נמוך מדי.

הוא כל כך מזויף וחצוף. בזמן שהוא הורג ומגרש אנשים הוא מטיף לישראל כדי לנסות לכסות על המעשים שלו. שידאג הוא לאזרחיו במקום להטיף למדינות אחרות.

לפני שבועיים ריאיינתי אסטרטג ימי בנאט"ו, שטען שהפתרון לבעיית הפליטים הוא להשיב את האנשים למדינות המוצא שלהם. התווכחתי איתו שזה לא פתרון טוב עבור אנשים שמוכנים לסכן את חייהם כדי להימלט משם. הוא לא השתכנע.

בעיני זו צביעות אדירה של מדינות אירופה, שגרמו למצב באפריקה, ועכשיו הן מתלוננות על כך שאין להן מה לעשות עם האנשים שבורחים משם. מדינות העולם מרוכזות במחשבה לעצור את הפליטים ולהגן על הגבולות שלהן, אבל מה הסיבה שהאנשים האלה צריכים לברוח? מי תומך במשטרים הרודניים? מי בזז את אפריקה והביא לכך שברבות מהמדינות אין מים? שהאדמה מורעלת? למה הם לא מפסיקים את הפשעים כנגד האנושות שמתרחשים במדינות המוצא שלהם? למה אף אחד לא עוצר את אפוורקי? זה הרבה יותר קל מאשר לתכנן איך לעצור את הפליטים — פשוט לדאוג שיהיו להם חיים נורמליים במדינות שלהם.

https://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.5906253