ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בניגוד לחוק, עיריית לוד מונעת מילדי מבקשי מקלט ללמוד בבתי ספר בעיר

תאריך: 29.1.21 מקור: הארץ, לי ירון

עיריית לוד מסרבת לאפשר לילדים של מבקשי מקלט הגרים בעיר ללמוד בבתי הספר, בהוראת ראש העיר יאיר רביבו ובניגוד לחוק - כך נודע ל"הארץ". מפתיחת שנת הלימודים נתקלו משפחות של מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן, שעברו בשנה האחרונה לגור בלוד, בסירוב כשניסו לרשום את ילדיהן לבתי הספר ולגנים העירוניים בהתאם לחוק חינוך חובה. בחלק מהמקרים קיבלו ההורים הצעה לרשום את הילדים לחינוך הערבי בעיר, אף שהם אינם דוברי ערבית אלא עברית.

ל"הארץ" ידוע על תשעה ילדים לפחות שאינם רשומים לבתי הספר ולגנים זה כחצי שנה. בחודשים האחרונים מנסים בקליניקה לחינוך ומשפט באוניברסיטת חיפה לסייע להם בהרשמה, אך טרם הצליחו. לפי שעה ההוראה אינה חלה על מבקשי מקלט שמתגוררים בעיר זמן רב יותר.

בעירייה אישרו את הפרטים ואמרו כי בשבועות האחרונים הוחלט שלא לאפשר לילדי מבקשי מקלט ללמוד במוסדות החינוך המקומיים. צעד זה מנוגד לחוק הישראלי והבינלאומי, לחוזר מנכ"ל משרד החינוך ולפסיקות בית המשפט - שמחייבים לספק חינוך שוויוני לכלל הילדים ללא קשר למוצאם, צבע עורם או מעמדם. חוק חינוך חובה נוגע לכל ילד שחי בישראל, ללא קשר למעמדו או למעמד הוריו.

מהעירייה נמסר עוד: "לא נרשום ילדים של מסתננים לא חוקיים מעבר לממוצע בכל ערי ישראל. כנראה שכחו לעדכן שוויתרנו מזמן על התואר 'החצר האחורית של גוש דן'. כאשר ברעננה ובהרצליה יגיעו למספר ילדי המסתננים כמו בלוד, נמשיך לרשום ובתנאי שהממשלה תתקצב את העלות המיוחדת בשילובם". אולם בניגוד לנטען בתגובה, לא מדובר בילדים להורים השוהים בישראל שלא כחוק - אלא בילדי מבקשי מקלט שמחזיקים באישורי שהייה כדין מרשות האוכלוסין וההגירה. הם מבקשים מקלט בישראל בשל סכנה הנשקפת להם במדינות מוצאם.

מנתונים רשמיים של משרד החינוך שהגיעו לידי "הארץ", מספר התלמידים בלוד שהוריהם מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן עלה בשנת הלימודים הנוכחית ל-162, לעומת 98 ילדים בשנת הלימודים הקודמת. בערים אחרות במרכז, כמו רעננה (67 תלמידים) רחובות (103) ונתניה (155) לומדים מספרים דומים של מבקשי מקלט בשנת הלימודים הנוכחית.

בימים האחרונים עודכנו הדרגים הגבוהים במשרד החינוך בסירוב עיריית לוד. מנהלת מחוז המרכז של המשרד, ורדה אופיר, שלחה השבוע מכתב אזהרה לראש העיר רביבו. "הובא לידיעתנו כי למרות ששנת הלימודים תשפ"א נמצאת בעיצומה, ישנם מבקשי מקלט המתגוררים בעיר לוד שטרם שובצו במסגרות החינוך", כתבה, "על עיריית לוד החובה לפעול בהתאם לכל הוראות הדין בהקשר לכלל התלמידים המתגוררים בתחומה, לרבות חוק לימוד חובה והוראות חוזרי המנכ"לי השונים". אופיר הוסיפה כי "בנסיבות העניין, אבקשכם לפעול לאלתר לשיבוץ ורישום כלל התלמידים המתגוררים בתחומי השיפוט של העיר לוד, בהתאם להוראות כל דין, ללא כל אבחנה על רקע מעמדם בישראל".

עוד ציינה אופיר כי על העירייה לרשום את הילדים ל"מסגרות ההולמות את השפה השגורה בפיהם". במשרד החינוך ביקשו מהעירייה לקבל עדכון עד יום ראשון בנוגע לרישום ושיבוץ התלמידים והזהירו כי "אם לא יתקבל עד למועד זה עדכון מלא ושמי של כלל התלמידים הרשומים והמשובצים ישקול משרד החינוך את צעדיו בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי כל דין".

"לא רצינו להפריע לאף אחד"

אחד המקרים שהגיע לקליניקה באוניברסיטת חיפה הוא של משפחה שעברה מתל אביב ללוד בחודשים האחרונים. על אף פניות רבות לא שובצו שלושת ילדי המשפחה למסגרות חינוך במשך חודשים רבים — ובמהלך דצמבר הוצע להורים לשבץ את ילדיהם במסגרות דוברות ערבית. לאחר שהמשפחה סירבה משום שהילדים אינם יודעים ערבית, אמרו לה בעירייה כי יחזירו להם תשובה. הדבר לא נעשה, והילדים אינם משובצים למסגרות. "הילדים כל הזמן בבית, הם לא לומדים, אני לא יודעת מה לעשות", אמרה אם המשפחה ל"הארץ". "רק רצינו לגור בשקט ולא להפריע לאף אחד".

משפחה אחרת עברה ללוד ביולי. לדברי אם המשפחה, היא הגיעה כמה פעמים לעירייה - בפעם האחרונה לפני כחודש - ונשאלה אם היא מעדיפה לרשום את ילדתה לבית ספר ערבי או יהודי. לאחר שציינה כי היא מעדיפה בית ספר יהודי, לא שמעה עוד מהעירייה.

עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה באוניברסיטת חיפה פנה לעיריית לוד כמה פעמים בשבועות האחרונים והתריע כי "המצב שבו ילדים אלה אינם רשומים במוסדות חינוך בעיר תקופה כה ארוכה מהווה הפרה ברורה של הוראות הדין ומניעת הזכות לחינוך". עוד הבהיר רייכמן בפני העירייה כי הרשות אינה יכולה לכפות על משפחות לימודים בשפה שהם אינם מעוניינים בה. "אחד מרכיביה הבסיסיים של הזכות לחינוך היא הזכות לחינוך מותאם", כתב. "המשפחות מבקשות לחנך את ילדיהם בשפה העברית והילדים למדו עד כה במסגרות חינוך בעברית". עד כה לא קיבל תשובה לפניותיו.

"עצוב לראות שראש עיריית לוד מבקש לשבור שיא חדש של גזענות", אמר רייכמן ל"הארץ". לדבריו, "כמו ראשי ערים אחרות שניסו למנוע מילדי מבקשי מקלט את זכותם הבסיסית לחינוך, ילמד ראש עיריית לוד כי דרך זו לא תצלח. לצד זאת, הגיעה העת שמשרד החינוך ישקיע את המשאבים הראויים לשילוב מבקשי מקלט במערכת החינוך".

בתי המשפט הבהירו: אפליה בחינוך אסורה

לאורך השנים הבהירו בתי המשפט בישראל לרשויות שונות כי אסור להפלות ילדים למבקשי מקלט בחינוך. כשעיריית אילת שלחה ילדי מבקשי מקלט למסגרת חינוכית נפרדת מחוץ לעיר "בשל צרכיהם הייחודיים", שופטת בית המשפט המחוזי, רחל ברקאי, קבעה כי מדיניות ההפרדה בחינוך אינה חוקית וכי חוק חינוך חובה חל על כל ילד שנמצא בישראל, ללא קשר למעמדו. "מתן לגיטימציה להסדר של הפרדה בחינוך, על יסוד מדינת המוצא של הילדים ומעמדם המשפטי, הינה חסרת תקדים בעולם המערבי ולא ניתן ליתן לה יד. הילדים לא חטאו במאום בהגעתם ארצה", כתבה ברקאי בפסיקתה ב-2012.

גם בנתניה, בלחץ בית המשפט המחוזי מרכז, בוטלה בפברואר 2019 הפרדה של ילדי מבקשי מקלט מאריתריאה בגיל גן הגרים בעיר - והוחלט כי הם יפוזרו בגנים שונים בתחומה. בנובמבר שעבר פסק בית המשפט המחוזי בעתירה מינהלית בשם 130 מבקשי מקלט הגרים בפתח תקוה, שהעידו כי נמנעה מהם האפשרות לרשום את ילדיהם למוסדות החינוך העירוניים. לפי הפסיקה, העירייה נאלצה להתחייב כי ילדי מבקשי המקלט ישולבו במוסדות החינוך "באופן אינטגרטיבי, כך שלא יהיו מסגרות נפרדות לילדי זרים ולילדים ישראלים".

בחודש שעבר נחשף בתחקיר "הארץ" כי עיריית תל אביב מפרידה בין ילדי זרים לישראלים בבתי הספר, וכי 91.5% מילדי מבקשי המקלט בתל אביב לומדים בבתי ספר שבהם אין ולו תלמיד ישראלי אחד. בעירייה טענו אז כי ההרשמה מתבצעת על בסיס מקום המגורים בלבד — אך בהקלטות שהגיעו ל"הארץ" הודו: "בנינו בתי ספר לאוכלוסייה הזרה".

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9493156?