ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בלי שכר, בלי דמי אבטלה, מבקשי המקלט על סף קטסטרופה

תאריך: 17.3.20 מקור: שיחה מקומית, אורן זיו

"על סף קטסטרופה", כך מגדירים אנשי הקהילה ופעילים את מצבם של מבקשי המקלט בישראל בעקבות משבר הקורונה.

חופשה ללא תשלום שמבקשי מקלט רבים הוצאו אליה, חוסר יכולת לקבל סיוע מהמדינה, מחסור במידע רשמי ומגורים צפופים בתנאים לא ראויים – הם חלק מהקשיים שמתמודדים איתם מבקשי המקלט מאז התפרצה המחלה ומאז ההגבלות שבאו בעקבותיה. עם סגירתם של עסקים ומוסדות שבהם מבקשי מקלט רבים עובדים, ומשום שהם אינם יכולים לקבל סיוע מהמדינה בדמות דמי אבטלה, משפחות רבות חוששות שבקרוב יזרקו לרחוב ולא יהיה להן מה לאכול, פשוטו כמשמעו.

בישראל חיים היום כ-35 אלף מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה וחלקם מסודן. במשך שנים ישראל לא בדקה את בקשות המקלט שלהם והשאירה אותם במצב "זמני". בעשור האחרון רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מדובר בשיעור ההכרה הנמוך ביותר במערב: פחות מ-0.1%, לעומת 80%-90% הכרה או הגנה משלימה בעולם לאריתראים ו-60%-70% לסודנים.

למצב הזה יש השלכות קשות מאוד על היכולת שלהם להתמודד עם המשבר עכשיו. בעוד ישראלים שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום חווים אמנם קשיים כלכליים, אבל יכולים לקבל דמי אבטלה או פיצויים, מבקשי מקלט אינם זכאים להגנות האלה. בלי הסיוע המועט שמציעה המדינה ובלי עורף קהילתי, משפחתי או חסכונות, הם הראשונים להיפגע.

"אנחנו לא מעניינים את הממשלה, לא דיברו איתנו", מספר קברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה. "ביבי אמר שהקדמנו את העולם בטיפול במגפה, אבל יש פה 40 אלף איש שאף אחד לא מדבר איתם".

"הפגיעה במבקשי המקלט היא הכי אנושה, ועלולה להוביל לאסון הומניטרי, אם המדינה לא תתעשת", אומרת טלי אהרנטל, מנכ"לית ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים). "אנחנו עדים לגל פיטורים, לאנשים אין שום זכויות סוציאליות או זכאות לאבטלה, אין להם איך לשלם שכירות והם עשויים להיזרק לרחוב".

אין מסגרת משפחתית תומכת, אין יכולת לקבל הלוואות

כאמור, המגבלות שהוטלו בעקבות משבר הקורונה הביאו לגל פיטורים, שפגע קשה בתחומים שבהם מועסקים מבקשי מקלט – ניקיון, מסעדות ובתי וקפה כולי. קשה להעריך כמה מבקשי מקלט איבדו, לפחות באופן זמני, את פרנסתם, אך ההערכות הזהירות של גורם הבקיא בנושא מדברות על כחמישים אחוז מקרב מבקשי המקלט הבגירים. על "רשת הביטחון" שהבטיח שר האוצר כחלון אמש (ראשון) לעובדים הישראלים, מבקשי המקלט יכולים רק לחלום.

"אם עוד שבוע לא יימצא פתרון לאנשים, לא יהיה לנו מה לאכול", אומר דג'ן מנגשה, מבקש מקלט בן 25 מאריתריאה שעובד בתרגום ובחינוך. מנגשה מספר כי בנוסף לסגירת מקומות העבודה, רבים אינם יוצאים לעבוד מכיוון שאין פתרון לילדיהם לאחר סגירת מוסדות החינוך. "אנשים בקהילה בלחץ מטורף", אומר מנגשה, "רובם עובדים במסעדות, מלונות וניקיון. הכל סגור. אנשים פשוט לא עובדים, חוץ ממי שעובד במטבח שעושה משלוחים. אנשים הוצאו לחופשה ללא תשלום ולא ברור מתי בכלל יחזרו לעבוד".

בעוד ישראלים יכולים לבקש הלוואה מהבנק או להיעזר במשפחה, למבקשי המקלט אין את האפשרות הזו. "אין לנו פה משפחה מורחבת שתעזור לנו", אומר מנגשה. "אנשים חיים מהעבודה היומית שלהם ואין להם חסכונות". מנגשה בעצמו איבד את אחד ממקומות העבודה שלו, מורה במסגרת לילדים לאחר שעות בית הספר. "האמת שאני בלחץ", הוא מודה, "איבדתי חלק מהפרנסה שלי ולא ברור מה יהיה עוד חודש או חודשיים, איך אשלם שכר דירה".

"הקורונה לא מבדילה בין אזרחים לפליטים", אומר קברום טואלדה, מבקש מקלט בן 35 מאריתריאה. "בעוד ישראלים עסוקים בקניית מזון, מבקשי מקלט מאבדים את העבודה ודואגים שלא יהיה להם איך לשלם שכר דירה. אנשים עם ילדים בקושי מסיימים את החודש. אני מעדיף לא לדמיין מה יקרה אחרי חודש או חודשיים ללא עבודה".

טואלדה, שעובד במסעדה בתל אביב, יושב כבר חמישה ימים בבית. "אני מבין את המצוקה של המעסיק, כבר שבועיים אין לו עבודה והוא החל לדלל את העובדים עוד לפני ההחלטה של ראש הממשלה. מרבית מבקשי מקלט עובדים כשוטפי כלים, טבחים, בניקיון בקניונים ובבתי ספר. אלו המקומות שנסגרו".

"נשארות לנו ההוצאות, אבל אין הכנסות"

מבקש מקלט נוסף שאיבד את עבודתו, לפחות לטווח הקרוב, הוא פישלה, בן 43 מאריתריאה, שעובד באולם אירועים וגר בתל אביב. "אמרו לנו שאין עבודה עד שהממשלה תחליט אחרת", הוא מספר. "גם בחודש רגיל קשה לנו, מקבלים משכורת וישר משלמים על אוכל, שכר דירה חשמל וארנונה. עכשיו נשארות לנו ההוצאות, אבל אין לנו הכנסות".

אשתו של פישלה, גננת במקצוע, אינה עובדת מאז שהוחלט על סגירת מוסדות החינוך. הוא מודאג איך ישלם שכר דירה בחודש הבא. "אני יכול להחזיק עוד שבוע שבועיים, אבל המצב ממש קשה, מה נעשה אחרי?". פישלה סיפר כי הוא ומשפחתו מסתגרים בבית ומשוחחים עם חבריהם בטלפון כדי להתעדכן. "כולם באותו המצב, זה כמו להיות בכלא קטן".

בעמותת "קו לעובד", המטפלת בין השאר בזכויותיהם של מבקשי מקלט בעבודה, מעידים על עלייה בכמות הפניות אליהם. "קיבלנו פניות של עובדים מענף המלונאות, ממסעדות, חברות קבלן של ניקיון, רובם הוצאו לחופשה ללא תשלום וחלקם פוטרו באופן מיידי", אומרת נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים בארגון. "חלק מהמעסיקים נתנו לעובדים, מתוך רצון טוב, הפניה לשירות התעסוקה או הסבר כיצד לקבל דמי אבטלה, אבל הסברנו להם שלמרבה הצער הם לא זכאים לכל התנאים האלה".

גם עדן טספמרים, מבקשת מקלט העובדת כמגשרת קהילתית בארגון א.ס.ף, מספרת כי בימים האחרונים חלה עלייה בפניות לארגון ממשפחות. "לאמהות חד הוריות אין אפשרות לצאת לעבודה, כי אין מי שיעזור עם הילדים ואין אפשרות לעזרה מהמדינה", אומרת טספמרים. היא חוששת כי רבים יתקשו לשלם את שכר הדירה בקרוב "ויהפכו להומלסים".

הפתרון: לשחרר כספים שמבקשי המקלט הפקידו ב"קרן הפיקדון"

 על פי "חוק הפיקדון" שהוחל ב-2017, המעסיקים של מבקשי המקלט אמורים לנכות 20 אחוז משכרם ולהעביר את הכספים לקרן מיוחדת. את הכספים שהופקדו שם אמורים לקבל מבקשי המקלט כשיעזבו את הארץ.

אחד הפתרונות, שהעלו מבקשי מקלט וארגונים בימים האחרונים – פתרון שלא יעלה למדינה אפילו שקל אחד ויקל במעט על המצוקה – הוא לשחרר את הכספים שהצטברו בקרן. "קו לעובד" וארגונים נוספים העבירו ביום ראשון פנייה דחופה לשר הפנים אריה דרעי, לשר האוצר משה כחלון ולשר העבודה אופיר אקוניס בדרישה לשחרר את כספי הפיקדון ולהחזיר אותם למבקשי המקלט.

"בעוד ישראלים יכולים למשוך את דמי הפיצויים שלהם במקרה שפוטרו, מבקשי מקלט, שעבדו בצורה מסודרת, העבירו את דמי הפיצויים לקרן במסגרת 'חוק הפיקדון'", אומרת קאופמן. "אנשים משלמים במשך שלוש השנים האחרונות חמישית משכרם כל חודש, כך שאין להם כל רזרבה למקרה חירום. הדרישה שלנו שייתנו להם למשוך את הכספים האלה".

בפנייה שהוגשה בשיתוף רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף, המוקד לפליטים ומהגרים, היא״ס ישראל והמרכז לקידום פליטים אפריקאים נכתב כי המשבר הנוכחי משפיע ישירות על מבקשי מקלט "במיוחד מתחומים של מלונאות ומסעדנות שקורסים בימים אלה. נוכח המשבר הרוחבי בענפים אלה לא צפוי שהעובדים ימצאו עבודה בקרוב, והם אינם צפויים לעזוב את ישראל בקרוב". במכתב דורשים הארגונים לפעול למתן רשת הצלה כלכלית למבקשי המקלט. "יש לאפשר למבקש מקלט שהוצא לחופשה או פוטר לקבל לכל הפחות את כספו שמופקד בקרן הפיקדון".

ללא קשר למה שייעשה בכספים המופקדים בקרן המיוחדת, ב"קו לעובד" יצאו היום בבקשה משר האוצר כחלון להחיל את "רשת הביטחון" שהכריז עליה אתמול גם על עובדים מקרב מבקשי המקלט.

במקביל לבקשה הדחופה, בבג"ץ עדיין דנים בעתירה שהגישו הארגונים בשנת 2017 נגד חוק הפיקדון עצמו. בעתירה נכתב, בין השאר, כי יש חשש שחוק הפיקדון יחמיר את מצבם הכלכלי של מבקשי המקלט, שכן אין להם כל רשת ביטחון כלכלית או סיוע סוציאלי ולכן הם אינם ערוכים לתקופת משבר או מחסור. בדיוק מה שקורה עכשיו.

"שתינו את הכסף שלנו מהחשבונות, מאיפה נביא עוד כסף כעת? שיתנו לנו חזרה את הכספים שלנו", מסכמת טספמרים.

בדירות הצפופות אין משמעות לבידוד

אך ההשפעות של משבר הקורונה חורגות מהעניין הכלכלי. על מבקשי מקלט לא חל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חלק ממבקשי המקלט הבגירים מבוטחים דרך מקום העבודה שלהם בביטוח פרטי, ובאופן רשמי מי שהוצא לחופשה ללא תשלום, המעסיק עדיין צריך להמשיך לשלם את הביטוח שלו.

"החשש הוא שהפיטורים יגררו את הפסקת הביטוח הרפואי הפרטי שמשלמים המעסיקים", אומרת זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם. "המשמעות היא גם הפסקת נגישות לשירותים רפואיים כרגע". גוטצייט מדגישה, כי גם אם מבקשי המקלט המפוטרים ימצאו עבודה חדשה לאחר תום המשבר, הזכויות שלהם עלולות להיפגע, מכיוון שמדובר בביטוח פרטי שחל מרגע ההצטרפות אליו. "הרצף הביטוחי שלהם והזכויות שלהם לא יישמרו, והרבה מהמצבים הרפואיים, שעד כה היו מכוסים על ידי הפוליסה הקיימת, יוחרגו ממנה", מסבירה גוטצייט. "המשמעות היא שרבים לא יקבלו טיפול רפואי למחלות כרוניות ולבעיות רפואיות חמורות".

אך לא מדובר רק בביטוח רפואי. מבקשי מקלט ששוחחתי אתם מעידים שבידוד הוא כמעט בלתי אפשרי עבורם. אין כמעט מבקשי מקלט שיש להם חדר משלהם, ומשפחות רבות חיות בצפיפות רבה בדירה של חדר אחד או שניים.

"הבידוד לא עוזר", אומר מנגשה. "ברגע שחיים צפופים, שלושה בחדר בדירות שפוצלו באופן לא חוקי. אומרים לא לצאת מהבית, אבל אין תנאים נורמליים לאנשים להישאר שם".

"מצד אחד מבקשי מקלט לא טסים לחו"ל, אז זה מקטין את סיכויי ההדבקה, אבל נדיר שיש לכל אחד חדר לעצמו ואנשים חיים בצורה שאין אפשרות לבידוד", אומרת סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ומהגרים. "קיימת חרדה מעצם המחלה, הידיעה שאין ביטוח רפואי יוצרת לחץ גדול עוד יותר".

 חיים משמועות בווטסאפ

בעיה נוספת היא מחסור במידע. עד יום ראשון, משרד הבריאות לא פרסם מידע בטיגרנייה, השפה שבה מדברים מבקשי המקלט מאריתריאה. ביום ראשון פורסמה הודעה קולית אחת. ארגונים ופעילים מקרב מבקשי המקלט תרגמו והפיצו מידע בעצמם בניסיון להילחם בגל השמועות והפייק ניוז. "ניסינו להתארגן בעצמנו, פתחנו קבוצת פייסבוק כדי לעזור וגם כדי לאתר אנשים שחס וחלילה יפתחו מחשבות אובדניות", אומר טואלדה. "לא היתה הודעה רשמית שתסביר על הקורונה. אני מבין שגם הם (השלטונות – א"ז) בסיטואציה לא קלה, אבל בקרוב תהיה פה קטסטרופה. יש הרבה שיבוש במידע שמגיע".

מנגשה מצטט הודעות שעברו בווטסאפ וזרעו בהלה. "קיבלתי בווטסאפ שהולכים לשים צבא ברחובות, סוגרים את המדינה ואסור לצאת מהבתים. זה רץ בהודעות ואנשים בהיסטרייה".

בעוד ישראלים רבים יצאו בסוף השבוע לסופרמרקטים כדי לאגור מזון, טספמרים מציינת כי בשביל מבקשי מקלט רבים זאת בכלל לא היתה אופציה: ״לאנשים אין יותר מכמה מאות שקלים כדי לקנות מזון, ובשביל משפחה זה בקושי מספיק לשבוע", היא מספרת.

רבים ממבקשי המקלט גם מדגישים כי "מסלולי ההדבקה" של אנשים שהתגלו שהם חולים, ומתפרסם בהרחבה בכלי תקשורת בעברית, אינם מתורגמים לטיגרנייה. "אנשים לא יודעים איך להגן על עצמם והמדינה לא דואגת ליידע אותם. אף אחד לא מתרגם, ואנשים לא יודעים אם מסכנים את עצמם ואת הסובבים אותם", אומרת אהרנטל.

כדי להגביר את המודעות, רופאים לזכויות אדם פרסמו סרטון הסברה בטיגרינייה.

בארגון א.ס.ף, שבימי שגרה מטפל באוכלוסיות הפגיעות ביותר בקרב מבקשי המקלט – שורדי עינויים, קורבנות סחר, אמהות חד הוריות, פגועי נפש ועוד – ממשיכים בסיוע תוך כדי שמירה על הנחיות משרד הבריאות.. למרות שהוקצו לנושא תקציבים של מיליוני שקלים, משרד הרווחה לא מטפל במבקשי מקלט בסיכון. לדברי אהרנטל, בנוסף לשחרור כספי הפיקדון, יש לפעול בדרכים נוספות לשיפור המצב: "צריך לפתוח מסגרות לדרי רחוב, גם כאלה שצריכים בידוד, ולהעניק שירותים לקהילה מצד לשכות הרווחה וסיוע פסיכו-סוציאלי".

כל אנשי קהילת מבקשי המקלט וגורמי המקצוע ששוחחתי אתם הדגישו כי המצב החמור שבו נמצאת הקהילה כיום, והמצב החמור עוד יותר שאליו היא עשויה להידרדר בתוך ימים או שבועות, היא תוצאה ישירה של המדיניות של אי ההכרה בהם כפליטים, מעמד שהיה מאפשר להם להבטיח דיור הוגן, פרנסה יציבה, חינוך ושירותי בריאות. רבים מדברים על כך שהמציאות אחרי הקורונה לא תהיה אותו הדבר. מבקשי המקלט איתם שוחחתי מקווים שאולי עכשיו יבינו בישראל שהפתרון הנכון הוא להכיר בזכויות שלהם. "הקהילה תצא לרחוב אם לא יהיה מה לאכול, זה ישפיע על הציבור הישראלי", מסכם טואלדה.

(מידע בשפות השונות ניתן למצוא דפים של קו לעובד: עובדות ועובדי סיעוד באנגלית וברוסיתמבקשי מקלט, עובדי חקלאות בתאיתעובדים פלסטיניםעובדות משק בית. מוקד סיוע לפליטים ומהגרים באנגלית ובאתר של משרד הבריאות בערבית).

https://www.mekomit.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94/