ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בלי מדיניות, תעסוקה או שירותי רפואה: המבקר יוצא נגד הטיפול במבקשי המקלט

ActiveStills
תאריך: 14.5.14 מקור: הארץ, אילן ליאור

ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהריים (רביעי) על היחס של ישראל למבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן. המבקר קובע כי המדינה אינה מספקת את צרכיהם הבסיסיים של זרים השוהים בישראל זמן רב ואין אפשרות לגרשם, ומדיניות הממשלה נעדרת תוכנית לטיפול בהם. בפרק העוסק במבקשי המקלט, מתריע המבקר כמה פעמים כי ספק אם פעולות הממשלה עולות בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עם הדין הבינלאומי ועם האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

משרד ראש הממשלה חשש מההשלכות של קביעת המבקר כי ישראל מפרה את הדין הבינלאומי ואמנות עליהן היא חתומה ופעל למנוע פרסום חלקים מהדו"ח. במשרד המבקר הדגישו כי אין חלקים חסויים בדו"ח הסופי.

הדו"ח מצביע על היעדר תוכניות פעולה מספקות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה, התשתיות והשיטור. לדברי המבקר, היעדרן של תוכניות אלה "הותירו את 'גורמי השטח' בשלטון המרכזי והמקומי להתמודד עם דילמות קשות ויומיומיות בלי שניתנו להם הנחיות הנגזרות ממדיניות ובלי האמצעים הדרושים להתמודדות זו". המבקר מדגיש כי הזנחת הזרים פוגעת גם באזרחים ישראלים ובעיקר בתושבי דרום תל אביב. "למעשה שתי הקבוצות - אזרחים וזרים - כרוכות זו בזו, בייחוד באזורים שבהם מתגוררים זרים רבים.הזנחה של בני הקבוצה האחת בידי המדינה מרעה את תנאי החיים של בני הקבוצה האחרת ופוגעת בהם".

המבקר מדגיש כי הממשלה עסקה בבלימת ההסתננות לישראל, בצמצום מספר מבקשי המקלט בערים ובעידוד יציאתם מהארץ, אך לא גיבשה תכנית לטיפול בעשרות אלפי אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל. "במשך יותר מחמש שנים שבו ופנו גורמים שונים לראש הממשלה, למשרד ראש הממשלה, למשרד הפנים ואף ליועץ המשפטי לממשלה ולאגף התקציבים במשרד האוצר, וביקשו שתוגדר מדיניות שתכלול היבטים הנוגעים לטיפול בזרים השוהים בארץ, מחוץ למתקני המשמורת, ויוקצו משאבים ליישומה", מציין המבקר ומותח ביקורת על המענה הממשלתי: "התשובות לפניות הללו עסקו במרכיבי המדיניות שהממשלה גיבשה, אולם לא היה בהן מענה קונקרטי לדרישה לקבוע מדיניות ממשלתית בדבר הטיפול בזרים ששוהים בארץ ואינם במתקני משמורת או במרכז שהייה".

"הפתרונות שאימצה הממשלה, לרבות הרחקת זרים למדינה שלישית, יציאת זרים מהארץ מרצון והקמת מרכז שהייה, עשויים להקטין את מספר הזרים השוהים בארץ, אולם גם אם יתממשו, הרי בשנים הבאות עדיין ישהו בה עשרות אלפי זרים, מחוץ למתקני משמורת ולמרכז השהייה", נכתב בדו"ח. בהקשר זה מציין המבקר כי כלא סהרונים ומתקן חולות יכולים לקלוט כ-9,000 זרים, פחות מ-20% ממספר מבקשי המקלט השוהים בישראל.

לכן, הוא מבהיר, פתרונות הממשלה אינם מייתרים את הצורך לקבוע מדיניות בנוגע לתנאי השהייה של מבקשי המקלט בארץ ולתקצב את הפעולות הדרושות. המבקר מטיל על שר הפנים ועל שרת המשפטים "לגבש יחד בהקדם האפשרי הצעת החלטה עקרונית שיישומה יבטיח קיום מינימלי בכבוד של כלל הזרים שאינם בני הרחקה ולוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין". הוא מדגיש כי עליהם להביא את ההצעה לדיון בממשלה.

"המציאות הקיימת מחייבת התמודדות עם השאלה כיצד אפשר להבטיח קיום מינימלי בכבוד לזרים שמחוץ למרכז השהייה, שאינם מסוגלים לעבוד למחייתם, והמדינה אינה מספקת להם תנאים בסיסיים, כמו אנשים שסובלים מנכויות או ממחלות. שאלה זו כלל לא עלתה לדיון, וברי שלא נמצא פתרון להגשמת זכותם של זרים לקיום בסיסי", נכתב בדו"ח.

"ספק אם פעולות הממשלה בכל הנוגע להבטחת מינימום של אמצעים חומריים שיאפשרו לנזקקים ולחלשים מבין הזרים להתקיים בחברה, עולות בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם הדין הבין־לאומי. ספק זה מתעורר בעיקר בנוגע למספר תחומים: הגישה המצומצמת שניתנה לקבוצות חולים מסוימות לשירותי בריאות; השלכות יישומה של מדיניות משרד הרווחה בקשר לקבוצות מסוימות של זרים נזקקים; ויכולתם של החלשים והנזקקים מבין הזרים להיות מוגנים מרעב ולהתקיים קיום בסיסי בכבוד".

הזנחה רפואית וסוציאלית

המבקר מותח ביקורת על צמצום אפשרויות התעסוקה של מבקשי המקלט. בשנים האחרונות מוטבע על אשרות השהייה של מבקשי המקלט כי אינן מהוות רישיון עבודה, אך המדינה התחייבה בפני בית המשפט לא לאכוף את איסור ההעסקה, על מנת לאפשר להם להתפרנס ולקיים את עצמם. "הסדר אי אכיפה על מעסיקים מיושם כבר כמה שנים באופן המערים קשיים שונים: רשות האוכלוסין נמנעה מלהבהיר ולפרסם לציבור את ההסדר; ומסמכים רשמיים שהונפקו לזרים נוסחו באופן מבלבל ומטעה.

קיים חשש כי ביישום ההסדר האמור, על מגבלותיו, באופן מתמשך ולאורך שנים, יש כדי להוביל לפגיעה ביכולתם של חלק מהזרים ליהנות מביטחון סוציאלי ומרמת חיים נאותה, לרבות מזון, לבוש ודיור נאותים, כדרישת האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות, ותרבותיות. במצב הקיים נפגעת, במקרים מסוימים, יכולתם של זרים להיות מוגנים מרעב ולהתקיים קיום בסיסי בכבוד", נכתב בדו"ח המבקר.

ביקורת נוקבת מפנה המבקר לשירותי הבריאות והרווחה שמספקת ישראל למבקשי המקלט. "בהיעדר טיפול רפואי מספק בקהילה, מוזנחים הצרכים הרפואיים של חלק מהזרים שאינם בני הרחקה, עד שמצבם מידרדר לכדי מצב חירום. עולה חשש ממשי כי מתן גישה מצומצמת לשירותי בריאות לזרים שאינם בני הרחקה, הסובלים ממחלות נפש או ממחלות כרוניות מסוימות, ולעתים אף לזרים הזקוקים לשיקום וסיעוד, כמפורט בממצאי הביקורת, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון ועם תנאי האמנה בדבר זכויות חברתיות".

"מדיניות משרד הרווחה בנוגע לטיפול בזרים שאינם בני הרחקה גורסת כי באין מדיניות ממשלתית כוללת לא יוענקו שירותי רווחה לזרים, למעט במקרים שבהם נשקפת סכנה מידית לשלומם", מוסיף המבקר. "ספק אם ביכולתם של שירותי הרווחה לזהות זרים שנשקפת סכנה לשלומם, שכן נגישות הזרים לשירותי הרווחה מוגבלת ביותר.

"במצב זה נותרים מחוץ למעגל המטופלים בידי שירותי הרווחה נשים מוכות שאינן שוהות במקלט; זרים שעונו בדרכם לישראל, ולא נבחן מצבם הפיזי והנפשי; וזרים שהוכרו כקורבנות סחר ולא נמצא להם מקום במקלטים. עולה חשש ממשי כי המענה הניתן לקבוצות חלשות ופגיעות אלו כתוצאה מיישום המדיניות האמורה אינו עומד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינו מבטיח שמירה מפגיעה בגופו או בכבודו של הנמנה עם קבוצות אלו, ואינו שומר על זכותו לביטחון סוציאלי בסיסי".

"איכות תושבי דרום ת"א נפגעה בצורה ניכרת"

המבקר מתייחס בדו"ח לריבוי הזרים בחמש שכונות בדרום תל אביב – נווה שאנן, פלורנטין, שפירא, קרית שלום והתקווה. על פי האומדנים של עיריית ת"א, ב-2011 כ-61% מתושבי השכונות האלה היו זרים – מבקשי מקלט, כמו גם עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים. "מציאות החיים בחמש שכונות דרום תל אביב, שבהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל, מורכבת ומרובת קשיים. תמונת המצב עגומה", קובע המבקר. "תושבי השכונות מביעים תחושה קשה של היעדר ביטחון אישי עקב מגורי הזרים שם. אין ספק כי איכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה בצורה ניכרת ביותר, ושכונות מגוריהם שינו את פניהן ללא היכר". הוא סוקר בעיות הנובעות מריבוי הזרים בשכונות אלה ובהן פשיעה, פיצול דירות וחיבורים פיראטיים לגז ולחשמל, אשר מובילים על פי גורמי המקצוע לסכנות בטיחותיות "ולעתים עד לכדי סכנת חיים ממשית".

בשל מגבלות הנתונים - הן של המשטרה, הן של רשות האוכלוסין, לא ניתן לקבוע במידה מספקת של ודאות אם מספר התיקים שפתחה המשטרה נגד זרים הוא גדול, בהתחשב בגודל אוכלוסייתם בארץ", מציין המבקר. עם זאת, בדו"ח נמתחת ביקורת על כך שבתחנת המשטרה האחראית לשכונות שפירא ונווה שאנן, יש תקנים רבים שאינם מאוישים. ביולי 2013 היו מאוישות בתחנה רק כ-70% מהמשרות בתקן שעליו הומלץ בסיום עבודת מטה שעליה החליט ראש הממשלה.

"תוכנית של שני שלבים לתגבור התחנה יושמה באופן חלקי ביותר: שלב א' של התוכנית, שאישר המפכ"ל ביולי 2012, יושם באופן חלקי, וטרם הוחל ביישום שלב ב'. בנתוני איוש המשרות של תחנת שר"ת יש כדי לעורר ספק אם יש בידי המשטרה הכלים הדרושים כדי לממש את עקרונות התפיסה המבצעית שקבע מחוז תל אביב, ולפיהם נדרש כוח מבצעי שיפעל בכל שעות היממה, לרבות בתחום החקירות והמודיעין, ויבצע סיורים רגליים בריכוזי פעילות של זרים לצורך מניעה והרתעה".

דו"ח המבקר אינו מתייחס לסוגיות בעלות משקל רב המעוררות מחלוקת ובהן בחינת בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן ושיעורי ההכרה הזעומים בהם כפליטים, ההסדרים עם מדינות שלישיות, יציאה מרצון למדינות המוצא חרף הסכנות הנשקפות בהן, ותנאי השהייה במתקן חולות. בג"ץ דן בחלק מהסוגיות האלה במסגרת עתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, המאפשר כליאה לשנה של מבקשי מקלט מאפריקה בסהרונים ומסדיר את הפעלת מתקן חולות. הרכב של תשעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, צפוי להכריע בעתירה בקרוב.

משרד רה"מ: יש מדיניות עקבית וברורה

בתשובה לטיוטת דו"ח המבקר טען משרד ראש הממשלה בדצמבר 2013 כי "קיימת מדיניות עקבית וברורה לעניין הטיפול בתנאי השהייה של המסתננים בישראל". לדברי המשרד, הטיפול בתנאי השהייה שלהם בתחומים השונים נעשה בידי שרי הממשלה המוסמכים לפעול באותם תחומים, באמצעות משרדיהם ומשאביהם. עוד צוין בתשובה כי "אין בפניות גורמים שונים לראש הממשלה כדי להטיל עליו אחריות או לחייבו להתערב בתחום המצוי באחריותו של שר אחר; אף אין בבקשתו של גורם אחראי כי ראש הממשלה יתערב בנושא שבתחום אחריותו, כדי לפטור גורם זה מאחריות ולהעבירה לראש הממשלה". משרד ראש הממשלה דחה את הדרישה לגיבושה של מדיניות ממשלתית בסוגיית תנאי שהיית המסתננים ונימק זאת בצורך לשמור על מסגרת התקציב.

בתשובה להתייחסות משרד ראש הממשלה כתב משרד המבקר כי "קיים קושי רב לקבל, על יסוד הטעמים המובאים בתשובה, את היעדרה של פעילות לגיבוש הנדבך האמור במדיניות ממשלתית בתחומי הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה, שנמצאים בארץ מחוץ למרכז השהייה. הטענה המרכזית לפיה השרים הרלוונטיים הם בעלי המומחיות והכלים הטובים ביותר לקביעת מדיניות הטיפול בזרים, וכי הם אלו שמוסמכים לפעול בתחום זה באמצעות משרדיהם, בהתאם לסדרי העדיפויות שלהם, ולהקצות את המשאבים הדרושים לכך - אין בה כדי להתמודד עם כמה היבטים בעלי משקל רב".

היועץ המשפטי לממשלה השיב לפניית המבקר כי "לפי הדין הישראלי והבינלאומי ופסיקת בית המשפט, ככלל, זכויות סוציאליות הניתנות לישראלים אינן ניתנות, בהכרח, לזרים השוהים בישראל. היועץ המשפטי לממשלה אינו סבור, כי מדינת ישראל מפרה את חובותיה לפי המשפט הישראלי, או המשפט הבינלאומי, בנוגע לזרים שאינם בני הרחקה". בתגובה השיב המבקר "בהינתן ממצאי הדוח והדין המפורט בו, סבור מבקר המדינה כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן מחדש את עמדתו בנושא".

ממשרד ראש הממשלה נמסר היום בתגובה לדו"ח כי "בזכות המדיניות הנחושה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, נבלמה לחלוטין תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל ובשנה האחרונה יצאו בחזרה לאפריקה 5827 מסתנני עבודה בלתי חוקיים. ממשלת נתניהו נחושה להמשיך ולהשיב לארצות מוצאם את אלפי מסתנני העבודה הבלתי חוקיים שנכנסו לכאן, ולשם כך מוקצים משאבים ניכרים דוגמת הגדר שהוקמה לאורך הגבול עם מצרים, החוק למניעת הסתננות, האכיפה נגד מעסיקי מסתננים והקמת מתקני שהייה. הצעדים האלה מבטיחים שתופעת ההסתננות לא תתחדש, ושהמסתננים הבלתי חוקיים שנמצאים כאן יחזרו לארצותיהם. יצוין כי מדינת ישראל מטפלת בנושא בהתאם לדין הבינלאומי"

מנכ"ל משרד הבריאות השיב למשרד מבקר המדינה: "נראה שמדינת ישראל דוחקת את משרדי הבריאות, הרווחה וכדומה למדיניות מכוונת שאיננה מנגישה שירותים לחסרי מעמד, כדי להשפיע על האטרקטיביות של ההגירה בישראל. ללא שינוי מהותי של מדיניות זו, המנכ"לים והשרים 'מאלתרים' במסגרת תקציבים או במסגרת 'תקציבים לא רשמיים'. שינוי אמיתי יכול להתרחש רק בשינוי מדיניות ממשלה מהמקום הגבוה ביותר".

בתשובתו של משרד הרווחה למשרד מבקר המדינה הוא ציין בנוגע למדיניותו ולמידת עמידתה בדין הבינלאומי כי נושאים אלה אינם באחריותו הבלעדית. שר הרווחה ציין כי סוגיית הטיפול הנדרש בזרים רגישה וסבוכה בהיעדר מדיניות ממשלתית סדורה בנושא וכי יש חסמים שונים המקשים את ביצוע השינויים הנדרשים להבטחת הטיפול באוכלוסייה זו. "טיפול רווחתי בלבד, ללא טיפול מערכתי כולל, לא יכול לתת מענה מספק ואף עלול להביא למצבים של השקעת משאבים ומאמצים בשיקום וטיפול, היורדים לטמיון בסופו של יום", השיב שר הרווחה.