ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בלי חדר לבידוד או כסף למזון: מבקשי המקלט צריכים להתמודד לבדם עם הקורונה

תאריך: 24.3.20 מקור: הארץ, לי ירון

כמו רבים מהישראלים, מולו שוהה כבר יותר משבוע בבידוד בשל חשיפה אפשרית לנגיף הקורונה. הוא התבשר כי שהה ליד חולה 283, תלמיד ישיבת "הר עציון" — שם עבד בחדר האוכל. כמו אחרים במצבו הוא מעביר את ימיו בין ארבעה קירות, נע בין חרדה לבריאותו לחרדה לפרנסתו ומתגעגע לחברת אדם. אך פרט אחד בזהותו הופך את מצבו מ"מדאיג" ל"קריטי": הוא מבקש מקלט מאריתריאה.

שלא כעובדים ישראלים שאיבדו את היכולת לעבוד בימי משבר הקורונה, מולו — וכן שאר 30 אלף מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודאן — אינו זכאי לדמי אבטלה, וגם לא לפיצויי פיטורים. אלה מוחזקים בידי המדינה בקרן פיקדון שאינם יכולים למשוך ממנה, ובה עוד ידובר כאן. גם חסכונות אין. "המצב רע מאוד, אני לא יודע אם תהיה לי עבודה לחזור אליה", אומר מולו ל"הארץ". "לכולם המצב קשה, אבל בקהילה שלנו המצב הזה יהרוג אותנו. הכסף אצלנו מהיד לפה, מה שמרוויחים קונים אוכל ומשלמים שכר דירה. אני מפחד מאוד".

למבקשי המקלט החיים בארץ אין כל רשת ביטחון סוציאלית, או רפואית. שלא כאזרחי המדינה הם אינם נהנים מביטוח בריאות ממלכתי, רק מביטוח פרטי. אלא שזה תלוי בהמשך העסקתם, ולכל הפחות בקיומה של הכנסה זמינה לשם הארכתו. מצבם המורכב ניכר מתוך ההערכות, המלמדות כי כבר היום יותר ממחציתם איבדו את עבודתם. על פי נתוני איגוד המסעדות הישראלי, רק בענף זה פוטרו כ–10,000 מבקשי מקלט בשל המשבר. אלפים אחרים שעבדו במלונאות איבדו אף הם את מקור פרנסתם. עתה נדמה שהסיכוי שהם יחלו בקורונה גדול פי כמה מהסיכוי שמי מהם ימצא עבודה חדשה.

אבל גם התמודדות עם השלב הראשוני, של הבידוד, אינה דבר של מה בכך, כפי שמולו יודע לספר. הוא גר בדירת חדר, שהוא שוכר עם שלושה חברים יחד. רק כך הם יכולים לשלם את שכר הדירה — 2,400 שקלים בחודש. כשקיבל את הבשורה כי עליו להתבודד, נאלץ לבקש משותפיו למצוא מקום אחר לגור בו לעת עתה. זו גם נקודת הפתיחה של מבקשי מקלט אחרים, שעלולים בכל רגע להצטוות להיכנס לבידוד. רבים מהם חיים בדירות קטנות, שבהן כמה משפחות חולקות מטבח ושירותים.

אך יש עוד סימפטומים לאתגר הקורונה בקרב מבקשי מקלט. למשל קבלת מידע בסיסי. כאשר ביקש מולו להתקשר למשרד הבריאות כדי לשאול מה הם תסמיני המחלה ולקבל הנחיות לבידוד, הוא נתקל במכשול. כדי לדבר עם נציג היה עליו להזין מספר תעודת זהות — שאין לו. "חבר ישראלי עזר ונתן לי את מספר תעודת הזהות שלו, וככה הצלחתי לדבר איתם", הוא מספר, "לא היתה לי ברירה".

"עשרות אלפי רעבים"

לרשימת מבקשי המקלט מחוסרי העבודה ההולכת ומתארכת צורף בימים האחרונים שמו של ברהנה נגאסי, שחי בישראל כבר 14 שנה. הוא עבד במסעדה ירושלמית שנאלצה להוציאו לחופשה בלי תשלום, עד הודעה חדשה. אך הגוס אינו חסר מעש. בהיותו אדם שהיה עם הזמן לאחד הפעילים הבולטים בקהילת מבקשי המקלט, ימים אלו עמוסים במיוחד אצלו. הטלפון שלו אינו מפסיק לצלצל; אחת לכמה דקות מתקבלת שיחה על משפחה שקורסת וזקוקה לסיוע דחוף.

בניסיון לגייס עזרה הוא מרכז מפגשים של מנהיגי הקהילה. "בחודש הבא לא יהיה לאף אחד מאיתנו איך לשלם שכר דירה ואפילו לקנות אוכל", הוא אומר. "אנשים לא פחדו בתקופה של הגירוש כמו שמפחדים עכשיו מהנזק של הקורונה, הם מבוהלים. חולים לא יודעים מה ההוראות, הורים לא יודעים במה הם יעבדו, המצב יכול להתפתח לקריסה מוחלטת עבור עשרות אלפי אנשים".

כדי לדבר עם נציג משרד הבריאות היה על מולו להזין מספר תעודת זהות — שאין לו. "חבר ישראלי עזר ונתן לי את מספר תעודת הזהות שלו, וככה הצלחתי לדבר איתם".

על גודל המצוקה יכולים להעיד גם בעמותת א.ס.ף, שמוצפת בימים אלו בפניות נואשות ממשפחות שנותרו בלי אוכל. לא למבוגרים, לא לילדים. "אלו משפחות שגם בימי שגרה חיות רובן מתחת לקו העוני, ללא תמיכה של ביטוח לאומי, אין להן רזרבות בצד", אומרת מנכ"לית העמותה, העובדת הסוציאלית טלי אהרנטל. "אין להן מאיפה לשלם שכר דירה ואנחנו חוששים מדחיקה שלהן לרחוב". לדבריה, רבים מילדי מבקשי המקלט איבדו את הארוחה החמה היומית היחידה שהיתה להם — "זו שקיבלו במסגרת החינוכית".

גם בקו לעובד, ששם מקבלים בימים האחרונים פניות רבות ממובטלים טריים, יודעים להצביע על הבעיה האקוטית של מבקשי המקלט. "אין להם שום רשת ביטחון", אומרים שם. "ההתעמרות באוכלוסייה הזו לא רק שלא הוכיחה את עצמה, אלא תחזור כבומרנג בצורת עשרות אלפי רעבים בשעת משבר זו".

איפה הכסף

כדי למנוע את הרעב צריך כסף, וזו כנראה הבעיה המרכזית של מבקשי המקלט. לכאורה יש לזה פתרון: שחרור כספי הפיקדון שהמדינה לקחה ממשכורותיהם של מבקשי המקלט במשך שנים, כדי לעודד אותם לעזוב את ישראל.

על פי החוק, הכסף המוחזק בקרן (20% משכרם החודשי וכן פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, בגובה 16% משכרם שמשלמים המעסיקים) ישולם לעובד רק עם עזיבתו את הארץ. ואולם יש סעיף הקובע כי בהסכמת שר האוצר שר הפנים רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים, שבהתקיימם יהיה העובד זכאי לקבל את הכספים "כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור".

ברהנה נגאסי: "אנשים לא פחדו בתקופה של הגירוש כמו שמפחדים עכשיו מהנזק של הקורונה, הם מבוהלים. חולים לא יודעים מה ההוראות, הורים לא יודעים במה הם יעבדו.

לפיכך בשבוע שעבר התקבלה פנייה בלשכותיהם של שר האוצר ושר הפנים מטעם ארגוני זכויות האדם (קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף, המוקד לפליטים ולמהגרים, היא"ס ישראל ו-ARDC). פנייה נוספת לשחרור הכספים שלח גם מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן. "מבקשי המקלט ייוותרו חסרי כל בתקופת המשבר, וזאת למרות שלעובדים אלה צבורים כספי פיצויים מלאים ואף מעבר", כתב לשר האוצר משה כחלון. "עובדים אלה פונים אלינו, המעסיקים, לתשלום פיצויי פיטורים על מנת שיוכלו להתקיים, ובכך מוסיפים נטל כבד נוסף על התעשייה, אשר ממילא מצויה עמוק בתוך משבר. מצב זה אף מהווה אפליה בינם לבין עובדים ישראלים. מדובר בעוול משווע, הן כלפי העובדים והן כלפי היזמים בתחום המסעדנות, שנמצאים בשעתם הקשה ביותר".

ל"הארץ" נודע כי בעקבות הפניות נערכה בימים האחרונים בחינה של הבקשה במשרדי האוצר, המשפטים, העבודה והרווחה, וכן ברשות האוכלוסין. אנשי המקצוע באו לידי הסכמות עקרוניות, שלפיהן יש לאפשר למבקשי המקלט קבלת קצבה מסוימת, בגובה של כ–2,000–2,500 שקלים בחודש, מהסכום שהצטבר ב"קרן הפיקדון" — אך לא לאפשר להם למשוך את מלוא הסכום, שמגיע אצל רבים לעשרות אלפי שקלים. "אנחנו עובדים על מנגנון שיאפשר למשוך חלק מהסכום ולא את כולו בשום אופן", אמר ל"הארץ" אדם המעורה בפרטים. "אנחנו מבינים שבלי הכספים האלה הקהילה הזו תקרוס בחודש הבא כאשר תישאר בלי משכורות".

על פי הפרטים המתגבשים, בחודש הראשון יקבלו מבקשי המקלט סכום גבוה יותר ונבחנים גם פתרונות למבקשי מקלט שלא הופקד להם כסף בקרן פיקדון ואינם יכולים להתפרנס, כדי למנוע מהם חרפת רעב. מלבד הסכום אשר ישמש למחייתם, במסגרת המתווה מסתמן כי מבקשי המקלט יחויבו לממן ביטוח בריאות בגובה של מאות שקלים בחודש, ולשם כך יוכלו למשוך סכום נוסף מהפיקדון.

השבוע אף הוקמה תת־ועדה מיוחדת לנושא הטיפול בזרים בעקבות משבר הקורונה תחת משרד ראש הממשלה בראשות עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. במסגרתה ידונו נציגי משרדי הממשלה, המגזר העסקי וארגוני החברה האזרחית בעניין. המטרה היא לגבש מתווה סופי בתוך ימים אחדים, ולהביאו לאישור שר הפנים אריה דרעי. כמו כן הוועדה תבחן גם פתרונות בידוד למבקשי מקלט שיידרשו להיכנס לבידוד. צורך זה הכרחי במיוחד בשל הצפיפות שבה הם חיים, ומכאן הסכנה להתפרצות הנגיף בקרבם.

מידע רגיש

אמנם הקושי הכלכלי הצליח לדחוק לשוליים את החששות האחרים של מבקשי המקלט, אך אלה לא נעלמו. למעשה, הצורך הגובר ביצירת קשר עם הרשויות בימים אלו — במקרה של חשש להידבקות או צורך בבידוד — מעורר אותם מחדש. ברופאים לזכויות אדם מספרים, כי מתן פרטים למשרד הבריאות (ובכללם מספר דרכון/אשרה וכתובת מגורים מלאה) נושא בחובו את החשש שמא המידע יזלוג אל רשות ההגירה ויוביל לגירושם. בהתכתבותם עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, אמנם ניתנה התחייבות שלא ייעשה שימוש לצרכים אלו במידע — אך לא ניתנו מכתב רשמי או הצהרה פומבית בעניין.

שאלה אחרת היא מי יממן את הטיפול בחסרי מעמד חולי קורונה. בהמשך לפניות רופאים לזכויות אדם, הורה משרד הבריאות לבתי החולים ולמד"א לתת את הטיפול הדרוש גם לחסרי המעמד, בלי קשר לשאלה אם יש להם ביטוח רפואי. "ברמה ההצהרתית זהו בהחלט צעד בכיון הנכון — אלא שעדיין לא ראינו אם ואיך זה מתבצע בפועל", אמרה ד"ר זואי גוטצייט, ממחלקת מהגרים וחסרי מעמד בעמותה. "לא כל מי שסובל מתסמינים יאושפז בבית חולים, ומי יטפל בחסרי המעמד חסרי הביטוח במצב כזה?"

אבודים בהסברה

ועולה גם התהייה מי ידבר, מי יסביר וכיצד. וכאן נכנסת עוד בעיה ששבים ומתריעים עליה בארגוני הסיוע: הקצר בתקשורת בין המדינה למבקשי המקלט. לא מדובר רק במספר תעודת הזהות הנדרש לשם קבלת מענה במוקד (בהנחה שמבקש המקלט אזר אומץ והתקשר). על פי רוב, ההנחיות המועברות לציבור אינן בשפתם. ברופאים לזכויות אדם אומרים כי רק בעקבות פניות חוזרות ונשנות החלו במשרד הבריאות להכין תרגומים לשפות השונות, ובכללן תאית, סינית, אוקראינית, ספרדית, רומנית ואף תיגרינית. אלא שתרגום וקוץ בו: כמה מהמאמצים נעשו קצת באיחור והמידע שתורגם אינו כולל את ההנחיות המעודכנות.

זאת ועוד, במסמך שהפיצה עיריית תל אביב באנגלית נקראו הכל להישאר בבית, חוץ מיציאה לרכישת מזון, תרופות או לביקור רופא. לא צוין שם כי עדיין מותרת יציאה לפעילות ספורטיבית (בזוגות), למשל. "לחרדות של מבקשי המקלט מוסיפה גם החשיפה למידע שגוי רב שמתפרסם בנוגע להנחיות משרד הבריאות", אומרת סיגל רוזן, מייסדת "המוקד לפליטים ולמהגרים". "רבים מהם סבורים בשגגה שאסור לצאת לעבודה ואף שאסור לצאת מהבית לכל מטרה, מה שמגביר את חרדותיהם ומצוקתם".

בעיריית תל אביב ביקשו אתמול להבהיר כי היא עורכת פעילות רבה בשכונת נווה שאנן כדי להנגיש את המידע לתושבים בשפתם, זאת בשיתוף ארגון מסיל"ה (מרכז סיוע עירוני לקהילה זרה). במסגרת זו, אמרו שם, נתלו יותר מ–5,000 כרזות באנגלית ובתיגרינית ובהן הנחיות משרד הבריאות, וכרוז אף השמיע את ההנחיות בשפות אלו.

האם היה די בזה? לא ברור. אך על רקע המחאות של ארגוני זכויות האדם, אתמול אחר הצהריים נקטה העירייה עוד צעד: נציגים מטעמה באו לנווה שאנן ושוחחו עם התושבים.

https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8703263?