ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בית המשפט נתן אור ירוק למדינה: תוכל לגרש מבקשי מקלט ולכלוא את מי שמסרבים לעזוב

צילום: סוניה חיים
תאריך: 19.7.15 מקור: הארץ, אילן ליאור

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה היום (ראשון) את הבקשה לצו ביניים, שימנע את גירושם לרואנדה ולאוגנדה של מבקשי מקלט ואת כליאתם ללא הגבלת זמן של המסרבים לעזוב את ישראל. הבקשה הוגשה במסגרת עתירת ארגוני זכויות אדם בשמם של שני אזרחי אריתריאה המוחזקים במתקן חולות. הם סירבו לעזוב לרואנדה וקיבלו הודעה כי ייכלאו עד להודעה חדשה בסהרונים. עם הגשת העתירה הקפיא בית המשפט את העברתם מחולות לסהרונים, אך כעת תוכל המדינה לכלוא אותם ואחרים במצבם. החלטת הביניים תאפשר למעשה למדינה ליישם את מדיניות הגירוש החדשה שנחשפה ב"הארץ" בסוף מארס השנה, ולפיה, מבקשי מקלט שמקבלים הודעות גירוש ומסרבים לעזוב נכלאים. 

"העותרים לא הניחו בפני תשתית ראייתית מבוססת לסכנה פרטנית אישית כלפיהם והחשש הכללי עליו הצביעו הינו כללי מדי ובלתי מסוים ולכאורה אינו מעיד על הכלל", כתבה השופטת רחל ברקאי בהחלטה. עוד הוסיפה כי גם אם נכונות העדויות שהציגו העותרים על גורלם של העוזבים לרואנדה ולאוגנדה – היעדר מעמד וזכויות בסיסיות – "אזי לכאורה מדובר באירועים נקודתיים שאין בהם כדי להעיד על הכלל. בעניין זה יש לתת את הדעת כי עד היום עזבו את ישראל כ-2,000 איש ועל כן עדות של מספר בודדים אינה יכולה להעיד על הכלל". 

השופטת ציינה כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר את ההסדרים עם המדינות השלישיות, לאחר שווידא שלא נשקפת באותן מדינות סכנה לחייו או לחירותו של מבקש המקלט. "חששם של העותרים לעזוב את ישראל לאחר שנים רבות, למדינה אחרת שאיננה מוכרת, הינו חשש לגיטימי, אך היעדר כל בסיס לכאורי בדבר סכנה ממשית לחירותם, אין בכך כדי לעכב את המהלך הננקט על ידי המדינה", כתבה השופטת ברקאי. "סמכות המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית העומדת בתנאים מסוימים אינה שנויה עוד במחלוקת".

בהחלטה התייחסה השופטת גם ל-17 עדויות של מבקשי מקלט שראיינה באוגנדה פרופ' גליה צבר מאוניברסיטת תל אביב. העדויות הצביעו על כך שרואנדה כלל אינה מאפשרת למבקשי המקלט להישאר בתחומה ובאוגנדה אין להם זכויות בסיסיות והם מתקשים להתקיים. "אילו היה בא בפני מחקר מקיף הבודק סטטיסטית מצבם של מאות רבות או קרוב למספר העוזבים (כ-2,000 איש שעזבו עד היום), ניתן היה לקבל תמונה מקיפה ומדויקת יותר. תשתית המבוססת על ראיונות בודדים אין בה כדי להעיד על התמונה בכללותה", כתבה השופטת בהחלטתה.

עוד ציינה השופטת בהחלטתה כי אין מקום להתערב בהחלטת המדינה לכלוא מבקשי מקלט המסרבים לעזוב למדינה שלישית. היא הדגישה כי חוק הכניסה לישראל מאפשר למדינה לכלוא את מי שאינו משתף פעולה עם הרחקתו. "אין חולק כי הרחקת מסתננים מאריתריאה וסודאן לארצות מוצאם נגועה בקושי ממשי בשל האירועים המתרחשים באותן מדינות ועל כן התגבשה מדיניות הרחקה למדינות אחרות בטוחות, המסכימות לקלוט את המסתננים מאריתריאה ומסודאן ואין כל מניעה שהמדינה תפעל ליציאתם של אותם מסתננים למדינה שלישית".

עם זאת, השופטת קראה למדינה לשקול חשיפת פרטים על ההסדרים עם המדינות השלישיות, עליהן הטיל ראש הממשלה תעודת חיסיון. "מן הראוי כי המדינה תחזור ותשקול חשיפת מידע שיש בו אך כדי להסיר דאגה וחשש המקנן בליבם של אותם מסתננים המבקשים לעזוב למדינה שלישית", כתבה. "יש לשקול, אפוא, בחיוב חשיפת מידע רלבנטי אודות פרטי ההסכם עם אותן מדינות הנוגע להבטחת שלומם של המורחקים אל שטחן, לרבות חשיפת דוחות המעקב אחר יישום חלקן של אותן מדינות שלישיות, על פי ההסכמים, בכל הנוגע להבטחת שלומם וחירותם של המורחקים מישראל".

בדיון בבית המשפט ביום רביעי סירבה המדינה לחשוף פרטים על ההסדרים עם המדינות השלישיות. עו"ד אורית קורץ מהפרקליטות אמרה עם זאת כי המדינה מסכימה להציג לבית המשפט במעמד צד אחד את ההסדרים ואת חוות הדעת של משרד החוץ. בנוסף, אמרה נציגת המדינה כי שליח מטעם משרד ראש הממשלה מקיים קשר שוטף עם הרשויות והמדיניות השלישיות, מוודא את יישום ההסכמים, ובמידת הצורך מטפל בבעיות נקודתיות. עוד ציינה כי באפריל מינתה רשות האוכלוסין וההגירה עובד שאחראי לשמור על קשר עם העוזבים ולעקוב אחר קליטתם במדינה השלישית.

קורץ הוסיפה כי לפי נוהל שנקבע באחרונה כל מי שעוזב למדינה שלישית נדרש להשאיר פרטי קשר והוא עצמו מקבל את פרטיו של עובד הרשות, כדי לפנות אליו בעת צרה. קורץ דיווחה לבית המשפט כי בחודשים האחרונים יצאו שתי משלחות למדינות השלישיות. "היו נציגים של משרדים שונים שיצאו לביקור בשתי המדינות הרלבנטיות כדי לוודא יישום ההסכם והיות המדינות השלישיות מדינות בטוחות. פרט לפגישה עם גורמים בשלטון, ביצעו הנציגים פגישות עם אנשים שעזבו את ישראל לאותה מדינה", אמרה בדיון והוסיפה כי מצבם של העוזבים טוב: "הרוב לא מתלונן".

את העתירה, שתידון בספטמבר, הגישו עו"ד ענת בן דור ואלעד כהנא מהזכויות לתכנית פליטים באוניברסיטת תל אביב, כמו כן חתומים עליה המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. בעתירה הם טוענים בהתבסס על העדויות מרואנדה ומאוגנדה כי סירובם של מבקשי המקלט לעזוב את ישראל מוצדק ולא ניתן לכלוא אותם בגין אי שיתוף פעולה. "הרחקת מבקשי המקלט מסכנת את חייהם, את חירותם וזכויות בסיסיות אחרות", נכתב.

העותרים מדגישים גם כי ההסדר עם רואנדה ואוגנדה, אם אכן קיים, חסוי ומעולם לא פורסם. בכירים באוגנדה אף הכחישו נחרצות את קיומו. הם מציינים בעתירה כי לא ידוע אם קיים הסכם כתוב ומחייב בין ישראל למדינות היעד, מה ההגנות שהוא מבטיח למבקשי המקלט, מה המעמד שיינתן להם מכוחו ומהו אופק השהות שלהם באותן מדינות. עוד הם מוסיפים כי לא קיים גם מנגנון המפקח על גורלם של מבקשי המקלט. "עצם היעדרו של הסכם כתוב וגלוי, מעלה חשד כבד בנוגע לתוכנו", נכתב. "הוא מלמד, כשלעצמו, על חוסר רצונה של מדינת היעד להעמיד לביקורת את התחייבויותיה".

ככל הידוע, נמסרו עד כה יותר מ-40 הודעות גירוש למבקשי מקלט מאריתריאה המוחזקים במתקן חולות. המדינה הבהירה כי בשלב זה תכפה עזיבה רק על מי שבקשת המקלט שלו נדחתה או שכלל לא הגיש בקשה כזאת. ההודעות הראשונות נמסרו לפני כשלושה חודשים וחצי, זמן קצר לאחר חשיפת מדיניות הגירוש החדשה ב"הארץ". למבקשי המקלט נאמר אז כי אם לא יסכימו לעזוב תוך חודש, ייכלאו בסהרונים. ככל הידוע, בחלוף שלושה חודשים, איש ממקבלי הודעות הגירוש לא עזב עד כה את ישראל או הועבר לסהרונים. 

"מצער מאוד להיווכח כי בית המשפט מסתפק בתשובות העמומות מצד המדינה בדבר גורלם של העוזבים למדינה שלישית תחת מעטה הסודיות המפוקפק של ההסכם, בעוד שהעדויות הקונקרטיות שסופקו והצביעו על כך שהעוזבים נעצרים ונדרשים לצאת מן המדינה לא זכו למשקל מספק", מסרו עורכי הדין בן ודור וכהנא בתגובה להחלטה. "האחריות להעביר את המידע ולקיים מעקב אחר מצבם של כלל העוזבים מוטלת על המדינה. אנו מקווים כי לאחר הדיון בעתירה עצמה בית המשפט יפסול את ההסדר הבלתי חוקתי, המאפשר כליאה של בני אדם ללא הגבלה, רק מאחר והם חוששים ובצדק מהסכנות הצפויות להם במדינה שלא התחייבה כלל להגן על ביטחונם". 

http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2687019