ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בג"ץ: על המדינה לנמק בתוך חודשיים אי-הענקת מעמד תושב ארעי ליוצאי דארפור

תאריך: 20.3.19 מקור: לי ירון, הארץ

בג"ץ הורה היום (רביעי) למדינה לנמק מדוע היא מסרבת להעניק מעמד של תושב ארעי (א'5) ליוצאי דארפור עד להכרעה בבקשות המקלט שלהם. כחלק מהחלטת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לה חנן מלצר והשופט מני מזוז, הוציא בג"ץ צו על תנאי המחייב את המדינה להשיב בנושא בתוך חודשיים. כמו כן, בסוגיית בדיקת בקשות המקלט שאורכת כבר שנים ארוכות ללא קבלת החלטה, הורו השופטים למדינה לנמק מדוע היא אינה מאמצת באופן מיידי קווים מנחים להכרעה בבקשות מקלט של יוצאי דארפור, או מכריעה בבקשות מיד ללא קווים מנחים.

ההחלטה התקבלה לאחר שהשבוע התקיים דיון בבג"ץ בשתי עתירות בנושא: האחת, שהגישו עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, מבקשת להורות למדינה להכריע בבקשות מקלט אלו; השנייה, של עו"ד תומר ורשה, קוראת להעניק להם מעמד תושב ארעי עד להכרעה בבקשות, אשר יזכה אותם בין היתר בשירותי רפואה ובביטוח בריאות. מדובר בשינוי מהותי לעומת מעמדם כיום, אשר מאפשר להם דה פקטו לעבוד, אך שולל מהם כל זכות אחרת.

לדברי ורשה, מדובר ב"הישג ענק ויוצא דופן במאבק שלנו לאנושיות עבור מבקשי המקלט מדארפור. בית המשפט העליון השתכנע שהטענות שלנו צודקות, ועכשיו הנטל עבר למדינה, שתנסה להוכיח אחרת. אמרנו כל הזמן שהתמריץ היחידי שיכול לגרום למדינה להתחיל לעבוד ברצינות, זה אם התמשכות ההליכים תהיה לרעתם ולא לטובתם". ורשההוסיף כי "אם בג"ץ יקבל עתירה למתן תושבות זמנית למבקשי המקלט עד להכרעה בבקשותיהם, זה בדיוק מה שיקרה, וזה גם מה שייתן מענה לפליטים מדארפור שמגיע להם בינתיים לחיות בכבוד כמו בשאר מדינות העולם".

מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ בירכו גם הן על הוצאת הצו, ואמרו כי הן מקוות ששאר הערכאות הדנות בנושא "תצעדנה בעקבותיו. בית המשפט העליון קידם את מדינת ישראל צעד אחד קדימה לקראת מחיית החרפה שבהתעמרות המתמשכת בניצולי רצח עם אחר על ידה".

בדיון בבג"ץ התגלה כי רוב חברי צוות הבדיקה שהקימה רשות האוכלוסין וההגירה לבחינת בקשות המקלט של יוצאי דארפור, התפטר לאחרונה. מרשות האוכלוסין נמסר כי שלושה מבין חמשת חברי הצוות, שמונה על מנת לגבש קריטריונים להכרעה בבקשות המקלט של יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, התפטרו מעבודתם ברשות מסיבות אישיות. עוד נמסר כי צוות הבדיקה יושלם בעובדים אחרים, שיעברו הדרכות והשתלמויות בנושא.

בדיון ביקרה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את המדינה על קצב בדיקת בקשות המקלט של אוכלוסייה זו, שהמדינה הצהירה בעבר שתבדוק כל אחת לגופה. "נראה שכדי לבדוק 4,000 בקשות זה קצב שאינו מתקבל על הדעת, בהינתן משך הזמן שהבקשות כבר תלויות ועומדות – שזה שנים ארוכות", אמרה. עד כה הגישו יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, שבהם התנהל רצח עם, כ-3,800 בקשות מקלט בישראל. רק אחת מהן אושרה, של מוטסים עלי, וכל היתר לא נענו כלל.

בין השנים 2012–2017 שבו וטענו נציגי המדינה בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ כי בקשות המקלט של יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול נבחנות. ב-2015 התחייבה המדינה להכריע עד פברואר 2016 בבקשות המקלט שהוגשו עד אז, אך לא עשתה זאת. חרף הוראת בג"ץ, הממשלה לא העבירה אז לוח זמנים מדויק לבדיקת הבקשות.

בדצמבר החלה רשות האוכלוסין לבדוק מחדש בקשות מקלט של אזרחי סודאן, יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול. זאת לאחר שהוגשו נגדה שתי עתירות לבג"ץ בגין אי-הכרעתה במשך שנים בבקשות אלו. המדינה הודתה אז כי היא נאלצת לערוך למבקשי המקלט ראיונות נוספים, כיוון שהראיונות הראשונים שנערכו להם "אינם מעמיקים דיים לצורך הכרעה בבקשה למקלט מדיני" ודורשים השלמות, וכן בשל הזמן הרב שחלף מאז אותה הבדיקה.

מאז 2016 ניתן לכ-800 מבקשי מקלט מחבל דארפור מעמד הזהה לזה של פליטים, המאפשר להם לעבוד, לקבל זכויות סוציאליות ולצאת מישראל ולשוב אליה. באוקטובר פורסם ב"הארץ" כי המדינה לא תעניק עוד מעמד הומניטרי למבקשי מקלט סודאניים שבאו לישראל מחבל דארפור, אלא תבחן כל בקשת מקלט בפני עצמה. במשך שנים טענה המדינה כי העיכוב נובע מהרצון לגבש "מדיניות עקרונית ורוחבית", אולם באוקטובר שונתה המדיניות ונטען כי הוחלט על מדיניות פרטנית, אשר לצורך החלתה נדרש גיבוש קווים מנחים עקרוניים לבחירת כל בקשות המקלט.

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7042501