ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בג"ץ מתח ביקורת על העיכוב בגיבוש מדיניות ליוצאי דארפור - אך לא קבע תאריך יעד

תאריך: 18.12.17 מקור: הארץ, אילן ליאור

בג"ץ מתח הבוקר (שני) ביקורת על גרירת הרגליים של המדינה בגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם בישראל של יוצאי חבל דארפור בסודאן - אך בית המשפט לא קבע לוח זמנים או תאריך יעד לקביעת מדיניות כזאת. רובן המכריע של בקשות המקלט של יוצאי החבל מחכות למענה כבר כמה שנים, והמדינה מבטיחה לבג"ץ זה יותר משנתיים להכריע בסוגיה.

נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, דרשה בדיון לדעת מה לוח הזמנים לגיבוש מדיניות כוללת בנושא, אך לא הצליחה לקבל מענה. נציגת המדינה, עו"ד הדס ערן מהפרקליטות, התחמקה כמה פעמים ממתן תשובה ואמרה כי "הדברים נמצאים בבחינה". חיות ציינה כי המדינה עונה תשובה זו כבר יותר משנתיים ולחצה על ערן לפרט את לוח הזמנים לגיבוש המדיניות, עד שביקשה ממנה לצאת להתייעצות.

לאחר ההתייעצות הקריאה ערן הודעה שבה ציינה כי בשבועות הקרובים צפויות התפתחויות בטיפול במבקשי המקלט ובגירושם אל מישראל. המדינה הודיעה לבג"ץ לפני כשבועיים, שגירוש מבקשי המקלט יחל בשבועות הקרובים. על פי ההודעה שהקריאה ערן, לאחר שיחלו ההתפתחות תגבש הממשלה מענה לאוכלוסיית מבקשי המקלט בכלל וליוצאי דארפור בפרט. חיות הורתה למדינה למסור הודעה מעדכנת בנושא בתוך שלושה חודשים.

עד כה לא ידוע מה יהיו הקריטריונים שלפיהם המדינה תחליט את מי לגרש ולאן. אך סביר שמבקשי מקלט שבקשות המקלט שלהם טרם נענו, כמו במקרה של יוצאי חבל דארפור, לא יגורשו. 

בג"ץ דן בשתי עתירות שהוגשו השנה ועוסקות ביוצאי דארפור. עתירה אחת, שהגישו עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ בשם 24 מבקשי מקלט מדארפור, מבקשת להורות למדינה להשיב לכל בקשות המקלט של יוצאי דארפור, שזכו עד כה להתעלמות מצד המדינה. עתירה נוספת, שהגיש עו"ד תומר ורשה, מבקשת להעניק לכל יוצאי דארפור מעמד תושב ארעי, לפחות עד שיוכרעו בקשות המקלט הפרטניות שלהם. לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, בישראל חיים כ-3,500 יוצאי דארפור. כ-2,300 מהם הגישו בקשות מקלט, רובן המכריע ממתינות למענה.

לפני כחצי שנה החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי להעניק מעמד תושב ארעי מטעמים הומניטריים ל-200 יוצאי דארפור. ההחלטה התקבלה בעקבות הליכים משפטיים ובלחץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. כפי שפורסם ב"הארץ", לפני כשלושה שבועות החליטו נתניהו ודרעי להעניק מעמד הומניטרי ל-300 מבקשי מקלט נוספים מדארפור. המעמד זהה לזה הניתן למי שמוכר כפליט ומעניק אשרת עבודה, אפשרות לצאת מישראל ולשוב אליה וזכויות סוציאליות ובהן ביטוח בריאות ממלכתי - אך הוא אינו שקול מבחינה משפטית למעמד פליט.

חיות אמרה למדינה כי כל עוד אינה מגבשת מדיניות, עליה להכריע בבקשות המקלט. "מדוע אתם לא מגבשים מדיניות למרות שזה ההסבר שלכם לכך שאתם לא מקבלים החלטות במאות ואלפי בקשות?", שאלה. ערן השיבה כי מתן המעמד למאות יוצאי דארפור מעיד על "פעולות ממשיות" והתייחסה לכך שגירוש מבקשי המקלט ישפיע על גיבוש המדיניות ביחס ליוצאי דארפור.

השופטים שאלו את העותרים מדוע פנו לבג"ץ ולא להליכים פרטניים בבתי הדין לעררים, העוסקים בסוגיות של הגירה ומעמד. עו"ד ורשה השיב כי בג"ץ הוא המקום לתקוף החלטה מפלה של ראש הממשלה ושר הפנים להעניק מעמד רק לחלק מיוצאי דארפור. עו"ד מיכל פומרנץ אמרה שאין היגיון בהגשת 2,300 עררים. עו"ד ערן אמרה כי על העותרים לפנות באופן פרטני לבתי הדין לעררים. "כל מי שמגיש ערר אתם בסוף נותנים לו כדי להתחמק מהכרעה", אמר מלצר, "אז למה צריך את כל הפרוצדורה? אתם רוצים שיעשו מבצע ויחתימו את כל ה-3,000? זה יותר קל לכם?".

מלצר ביקש לדעת אם הפתרונות שהמדינה מגבשת ליוצאי דארפור כוללים את הוצאתם מישראל. ערן השיבה כי אינה יכולה לפרט על הפתרונות כיוון שהדברים "עדיין נמצאים בבחינה". מלצר התייחס לתכנית הגירוש לרואנדה ולאוגנדה, בלי לומר זאת מפורשות, ושאל: "האם זה מה שהממשלה רוצה להעביר? להגיד שיוצאי דארפור שהם לכאורה אולי זכאים לפליטות יקבלו פתרון במסגרת מדינה שלישית?". ערן לא השיבה לשאלה וענתה כי "המדיניות שנבחנת היא לשם קבלת פתרון כולל בהתאם לאוכלוסייה".

בסוף הדיון מחו עורכי הדין ורשה ומיכל פומרנץ על דחיית ההכרעה. "מחזיקים את האנשים האלה כבני ערובה, 'עד שלא נגרש את היתר לא נטפל בהם'", אמרה פומרנץ. עו"ד ורשה הוסיף: "שום דבר שיקרה בעוד שלושה חודשים לא משפיע על העתירה שהגשנו. המדינה לא יכולה לגרש מבקשי מקלט שבקשת המקלט שלהם פתוחה". מלצר השיב להם כי יש צורך להיות "פרקטיים".

לדברי חיות, בג"ץ ממתין לראות את המדיניות של הממשלה ואז ייבחן אותה. "אנחנו משאירים את הטענות תלויות ועומדות כדי לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות", אמרה, "יש כאן אנשים שהסיטואציה שלהם ייחודית ואנחנו רוצים לראות איך זה יקבל ביטוי במדיניות הכוללת".