ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

בג"ץ: המדינה העדיפה התעמרות על פני הסכם שאפשר עזיבת 16 אלף מבקשי מקלט

תאריך: 7.5.19 מקור: הארץ, לי ירון

בג"ץ מתח היום (שלישי) ביקורת על המדינה בדיון בעתירה נגד חוק הפיקדון, שקובע שיש לנכות 20% משכרם של מבקשי המקלט ולהשיבם כשיעזבו את ישראל. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מספר מבקשי המקלט שעזבו את הארץ ב-2018 היה נמוך ב-20% בהשוואה ל-2017. לפי השופטים, הנתונים מצביעים על כך שהחוק שנכנס לתוקף במאי 2017 לא השיג את מטרתו, ובמקביל גרם לפגיעה קשה במבקשי המקלט.

השופט יצחק עמית התייחס בדיון למתווה שסוכם באפריל 2018 בין הממשלה לנציבות האו"ם לפליטים, ואמר: "למדינה היה ביד הסכם עם נציבות האו"ם שאפשר כמעט יציאה של 16 אלף איש בבת אחת". עוד הוסיף עמית: "אנחנו לא אמורים להביא את זה בחשבון? המדינה לא רצתה שהוא יהיה".

השופט עמית הסביר כי כדי לבחון את חוק הפיקדון, בית המשפט צריך לבדוק גם דרכים אחרות שבהן ניתן להגשים את מטרת החוק. "נטען שהיתה דרך פנטסטית להוציא מספר גדול מאוד של מבקשי מקלט, והמדינה העדיפה לוותר עליהם ולעסוק באמצעי שיש בו משום התעמרות", אמר, "למה שנתעלם מהעובדה שהיה אמצעי חלופי?", שאל עמית. נציגת המדינה, עו"ד שוש שמואלי, השיבה כי "ההסכם לא על השולחן".

הדיון התקיים בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, שהטילה ספק ביעילות החוק. "אם אנחנו מסתכלים על המספרים של האנשים שבאופן יציב מנכים משכרם, בקושי 10% מהם מבקשים לצאת", אמרה. חיות אף ציינה כי המדינה לא מטפלת כראוי בבקשות המקלט. "אם היו מטפלים בבקשות של מבקשי המקלט, היו מבדלים את האנשים שהגיעו הנה ולא מצדיקים את המגן שנתנו", אמרה ביחס להגנה הכללית על מבקשי המקלט. "אם היו מבדלים את אלה שמגיע להם מקלט מהסיבות המוכרות בחוק מאלה שאין סיבה שהם יישארו פה, היה הרבה יותר טוב", הוסיפה.

את העתירה הגישו הארגונים קו לעובד, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, ARDC - מרכז לקידום פליטים אפריקאים, רופאים לזכויות אדם וכן איגוד המסעדות. את ארגוני זכויות האדם מייצגים בעתירה עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד ועו"ד אלעד כהנא מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב. תג'ר אמרה בדיון כי "מלאו לחוק הזה שנתיים. העוני גדל במשך שנתיים, הביורוקרטיה התרחבה בצורה שקשה לתאר, הכל גדל - חוץ מנתוני העזיבה מישראל".

עו"ד שמואלי אמרה בדיון כי המדינה לא שוללת את הכסף ממבקשי המקלט. "אנחנו משהים אותו", הסבירה. על כך השיב השופט עמית: "זה הזכיר לי את הגדרת הגניבה, שכוללת גניבה לא של קבע. גם אם לוקחים ומתכוונים להחזיר, זו עדיין גניבה".

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, התייחס לנתונים ואמר כי "לא רק שהחוק אינו משיג את תכליתו, לזרז את יציאתם של מבקשי המקלט מהארץ, אנו עדים לכך שקצב יציאתם מהארץ של מבקשי המקלט אף פחת בכ-20% מאז כניסתו של החוק לתוקף". לדבריו, "החוק הפך אותנו - המעסיקים - לעבריינים בעל כורחם בגלל קשיים טכניים וביורוקרטיים בביצוע ההפקדות לקרן הפיקדון". עוד אמר ברמן: "דרישת החוק שאנו המעסיקים נחרים לעובדינו בכל חודש חמישית משכרם היא חסרת תקדים ואיננה עומדת במבחן המציאות. מן הראוי לבטל חוק זה ולאלתר".

לפי דו"ח של קו לעובד והמוקד לפליטים ולמהגרים שפורסם שלשום, חוק הפיקדון גרם לכך שכמחצית ממבקשי המקלט מרוויחים פחות משכר מינימום. עוד נכתב בדו"ח כי "המדינה אינה אוכפת את החוק, מה שהביא לכך שמעסיקים רבים ניכו 20% משכר העובדים מבלי להפקיד אותו עבורם ובכך גזלו מהעובדים את שכרם".

לפי הדו"ח, קו לעובד בדק תלושי שכר והפקדות של 2,573 עובדים וגילה כי ב-15% מהמקרים המעסיק ניכה את הכסף מהשכר אך שמר אותו לעצמו ולא הפקיד אותו בקרן הפיקדון. ב-30% מהמקרים הופקד רק חלק מהכסף בקרן. בתקופה שנבדקה - בין מאי 2017 לנובמבר 2018 – רשות האוכלוסין וההגירה בדקה 42 מקרים.

נתונים שפרסמה עמותת א.ס.ף ביולי האחרון מגלים כיצד ניכוי הכסף משכר מבקשי המקלט החמיר משמעותית את הקשיים הכלכליים של אוכלוסייה זו. לפי הנתונים, בשנת 2018 חלה עלייה של 35% בדיווחים של מבקשי מקלט על מצוקה כלכלית ושל 33% בבקשות הסיוע לחבילות מזון. בין היתר, משפחות סיפרו כי ילדיהן מגיעים לגנים ולבתי הספר רעבים, שהן הפסיקו לשלם ביטוח בריאות לילדיהן, ושחלה עלייה בהעסקה נצלנית והרעת תנאי עבודה, ונשים סיפרו שהן נאלצות לעבוד בזנות.

 

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.7213011