ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר)

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

אחרי השבץ השלישי ובלי טיפול רפואי, החליט מ' לשוב לסודאן

תאריך: 15.5.19 מקור: לי ירון, הארץ

בחודש שעבר עבר מ', בן 59, שבץ מוחי בפעם השלישית. מצבו מידרדר בהדרגה, וכיום הוא בקושי מסוגל ללכת, לאכול, לשתות או להתלבש לבד. הוא אינו שולט בצרכיו וזקוק לעזרה סיעודית. מדי פעם הוא חווה סחרחורות ונופל, ובאחת הפעמים אף אושפז בשל כך. רופאי בית החולים מאיר, שבו טופל, המליצו לו על שיקום נוירולוגי, אולם מ' הוא מבקש מקלט מסודאן, ולכן אינו זכאי לטיפול רפואי. 

בשבוע שעבר שוחרר מבית החולים, חרף המלצת הרופאים. אלו אף אמרו לקרוביו כי אילו היה אזרח ישראל, הוא לא היה משוחרר. מ' אינו מסוגל לעבוד, ועל כן אינו יכול להרשות לעצמו ביטוח בריאות פרטי שיממן את צרכיו הרפואיים. בלית ברירה, הוא מתגורר עם אחיינו ובת זוגו, הנמצאת בהיריון מתקדם. השניים אינם מסוגלים לטפל בו כיאות, מכיוון שכל אחד מהם עובד בשתי עבודות, והם אינם בבית במשך רוב היום. 

בייאושו, החליט מ' כי אין לו ברירה אלא לחזור לסודאן. הוא יודע כי גם שם לא יקבל טיפול רפואי הולם, אך לפחות יוכל לסיים את חייו במולדתו. הוא פנה למשרד הפנים במסגרת תוכנית "עזיבה מרצון", ונרכש בשבילו כרטיס טיסה לסוף השבוע. "אני סובל מכאבים ורוצה להישאר בבית חולים, אבל אין לי איך לשלם על זה", אמר. "החלטתי לחזור לסודאן למרות שמסוכן שם. אין לי כבר תקווה שבישראל יטפלו בי, לפחות אהיה בבית שלי". אחיינו תיאר את הקושי שעמו מתמודד מ': "הוא כמו תינוק, רק הרבה יותר קשה. אין לנו איך לטפל בו, אנחנו תומכים בו כבר חמש שנים אבל זה מאוד קשה".

בארגון רופאים לזכויות אדם, המסייע לו כבר שנים, פנו שוב ושוב למשרד הבריאות בבקשה להסדיר את המשך הטיפול הרפואי בו ולמצוא לו מסגרת חוץ־ביתית שתתאים לצרכיו. זאת, "על מנת לוודא שחלילה לא יידרדר מצבו עוד יותר והוא יימצא שוב בסכנת חיים", כתבה למשרד הבריאות ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת חסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם. במשרד לא השיבו לפניותיהם, וגם לא לפניית "הארץ".

ההתנהלות של משרד הבריאות עומדת בניגוד להמלצות צוות בין־משרדי בנושא שירותי הבריאות והרווחה המוענקים למבקשי המקלט, בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור־יוסף, שהוגשו בסוף 2018. לפי ההמלצות, שטרם אושרו על ידי השרים, משרד הבריאות יעניק טיפול רפואי בהיקף של כעשרה מיליון שקלים בשנה למבקשי מקלט מהאוכלוסיות החלשות ביותר. יתר על כן, בשנתיים האחרונות משרד הבריאות חוזר ומצהיר כי הפתרון הראוי לאוכלוסיית מבקשי המקלט היא תוכנית להסדר ביטוחי, שבמסגרתו הם יידרשו לשלם פרמיה חודשית בתמורה לסל שירותים רחב בקהילה. ביולי 2017 הוצגה התוכנית בפני מנכ"ל משרד הבריאות, והוא אישר אותה באופן עקרוני. במאי 2018 הצהירה נציגת משרד הבריאות בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כי משרד הבריאות ממשיך לראות בהסדר הביטוחי פתרון ראוי לבעיה, אך התוכנית אינה מקודמת. זאת, אף שכבר ב–2014 קבע מבקר המדינה כי הגישה הקיימת והמצומצמת לשירותי בריאות למבקשי המקלט אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם תנאי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

בישראל חיים כ–33 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן כמו מ', שישראל מכירה בסכנה הנשקפת להם אם יוחזרו למדינות מוצאם ועל כן מספקת להם אשרת שהייה זמנית. אלא שאשרת השהייה אינה מקנה זכויות סוציאליות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על מבקשי המקלט, ועל כן הם מנועים מגישה לשירותי הבריאות בקהילה. כדי לזכות בטיפול רפואי, עליהם "לחכות" להחמרה במצבם הבריאותי ולהגיע למצב חירום מסכן חיים, שכן רק אז יוכלו לזכות בטיפול דרך חדרי המיון. אחרי שמצבם מיוצב, הם משתחררים מבית החולים ללא המשך טיפול נאות, כמו במקרה של מ'. הם אינם זוכים למעקב אחר מצבם, לבדיקות נוספות או לתרופות, ולכן נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות נוספת בבריאותם.

לדבריי ד"ר גוטצייט, "הסיפור הקשה של מ' לצערי אינו יחיד במינו, אבל הוא ממחיש כיצד מניעת שירותי בריאות ורווחה פוגעת בבריאותם ובשלומם של מבקשי המקלט שחיים בינינו כעשור ללא זכויות".

ברופאים לזכויות אדם מסבירים כי המענים הספורים המוצעים כיום לאוכלוסיית מבקשי המקלט אינם מספיקים. "לכאורה, מבקשי המקלט שעובדים אמורים ליהנות מביטוח בריאות באמצעות חברות הביטוח הפרטיות, אלא שבפועל מעסיקים רבים אינם מסדירים לעובדיהם ביטוחי בריאות כלל", כתב הארגון לוועדה לביקורת המדינה. "גם כשכבר הוסדר להם ביטוח, הפוליסות הקיימות מחריגות כיסוי למצבים רפואיים קיימים, אינן כוללות את שירותי בריאות הנפש ושירותי שיקום, כך שבמקרים רבים מי שמבוטח נותר ללא יכולת לקבל טיפול רפואי חיוני. בנוסף, פוליסות הביטוח כוללות סעיף שמאפשר לחברת הביטוח לקטוע את הפוליסה ואת הטיפול הרפואי ברגע שנקבע לעובד המבוטח אובדן כושר עבודה — בדיוק בשעה שבה העובד זקוק לביטוח ביותר". מרפאת טרם, הפועלת במימון משרד הבריאות, מספקת פתרונות רפואה דחופה בלבד.

ממשרד הבריאות נמסר כי "המלצות הצוות הבין־משרדי בנושא שירותים סוציאליים לזרים שאינם בני הרחקה נידונות בימים אלו במסגרת עתירה לבג"ץ. במסגרת העתירה נבחנות האפשרויות השונות ליישום המלצות צוות מור־יוסף, בכפוף להסכמה בין משרדית".

ברופאים לזכויות אדם אמרו בהתייחס לתגובת משרד הבריאות כי "העתירה שמזכיר משרד הבריאות עוסקת בפתיחת לשכות הרווחה", וכי יישומן של המלצות ועדת מור־יוסף אינו תלוי בעתירה.