ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel

אוגנדה מדגישה: אין לנו הסכם לקליטת מבקשי מקלט עם ישראל

תאריך: 3.1.18 מקור: הארץ, אילן ליאור

אוגנדה שבה ומכחישה את קיומו של הסכם לקליטת מבקשי מקלט אפריקאים מישראל. "אין לנו הסכם עם ממשלת ישראל לשלוח לאוגנדה פליטים ממדינות אחרות שנמצאים בישראל. אנחנו נדהמים מהדיווחים", אמר שר החוץ של אוגנדה, הנרי אוריים אוקלו, לאתר האוגנדי "דיילי מוניטור". זאת, בעקבות הדיווחים על כוונת ממשלת ישראל לגרש אלפי מבקשי מקלט לרואנדה ולאוגנדה. בשיחת טלפון עם כתב האתר הוסיף: "אין לנו הסכם שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, תבקש מהם (מישראל) להסביר איך הגיעו להחלטה הזו".

באוגוסט 2013 נחשף ב"הארץ" כי ישראל הגיעה להסכמות עם אוגנדה שתקלוט ממנה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, ובאפריל 2014 פורסם ב"הארץ" כי ישראל החלה לשלוח מבקשי מקלט גם לרואנדה. אולם, בכירים בממשלת אוגנדה הכחישו שוב ושוב כי קיים הסכם לקליטת מבקשי מקלט מישראל. זאת, חרף עדויות של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן שעזבו את ישראל לאוגנדה, בעידוד ובתיאום של רשות האוכלוסין וההגירה.

לפי נתונים שמסרה רשות האוכלוסין וההגירה לבג"ץ, מתחילת 2015 ועד סוף ספטמבר 2017 יצאו מישראל ל"מדינות שלישיות" – אוגנדה ורואנדה – כ-3,000 אפריקאים. אולם, המדינה אינה מפרטת כמה יצאו לכל אחת מהמדינות ואינה נוקבת בשמותיהן.

 

בניגוד לאוגנדה, בממשלת רואנדה אישרו שהגיעו להסכם עם ישראל, אך לא מסרו פרטים אודותיו. בראיון ל"הארץ" באפריל 2017 אמר נשיא רואנדה פול קגאמה כי "זה נושא מסובך. אני החלטתי להשאיר את הדברים כפי שהם. אנחנו הסכמנו לקחת בזה חלק, כדי לעזור לא רק לישראל אלא גם לאנשים עצמם, ולנסות למנוע מהנושא הזה להפוך לבעיה גדולה עוד יותר". לדבריו, האינטרס של רואנדה בהסכם הזה הוא לחזק את מערכת היחסים עם ישראל. "זה באמת מוגבל בעיקר למטרה הזו. אם אני הייתי הולך לישראל ואומר - תקשיבו, יש לי איזו בעיה, אולי אתם יכולים לעזור, אני בטוח שיש הרבה דברים שישראל היתה מוכנה לעזור לנו לגביהם", אמר.

לפני חודש וחצי אמרה שרת החוץ של רואנדה, לואיס מושיקיוואבו, כי מדינתה מוכנה לקבל כעשרת אלפים מבקשי מקלט אפריקאים מישראל, בתנאי שהם "מרגישים בנוח לבוא". מושיקיוואבו אמרה את הדברים בראיון לניו טיימס הרואנדי, אף שחודש לפני כן ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי שינה את ההסכם עם רואנדה כך שניתן יהיה לגרש אליה מבקשי מקלט גם בניגוד לרצונם. שרת החוץ של רואנדה ציינה כי המדינות עוד לא הגיעו לסיכום סופי בנושא והמשא והמתן בין הצדדים עוד נמשך, על רקע סוגיות כמו האחריות על רווחתם של הפליטים במדינה הקולטת. 

"אני חושבת שמה שאנחנו רוצים הוא שלכל מהגר שיגיע יהיו לפחות האמצעים המינימליים למגורים, ושיוכל להישאר במדינה זמן רב, מספיק כדי שיוכל למצוא עבודה או לבנות עסק", הוסיפה השרה. "אנחנו מצפים שלכולם יהיה לפחות מקלט מינימלי. אנחנו לא רוצים שהם יגיעו לכאן ויישארו באוהלים – אנחנו רוצים לאפשר להם חיים רגילים".

אף שישראל מחשיבה את רואנדה ל"מדינה בטוחה", עדויות של מבקשי מקלט שישראל שלחה לשם בתוכנית "עזיבה מרצון" משרטטות מסע ייסורים. על פי העדויות, שפורסמו ב"הארץ" לפני חודשיים, הם נכלאים בתנאי קשים, נסחטים ונשדדים בניסיון להגיע למקום מבטחים. בהיעדר מעמד ומסמכים, הם חשופים לאיומי גירוש חוזרים ונשנים לארצות המוצא שלהם מהן נמלטו, ובדרכם לאירופה נמלטים מאנשי ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש), מוחזקים בתנאים קשים במתקנים בלוב ואחר כך עוברים דרך מסוכנת בים.

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5597545